במגמת הפילוסופיה:
בכיתה י' של יונתן שילה דיין:
את הדי המפגש הפיזי בשבוע שעבר אפשר היה לחוש מיד עם פתיחת השיעור. הרגשתי שאני מכיר את התלמידים המופיעים מולי על המסך, והם אותי.
את חלקו הראשון של המפגש הקדשנו לתוצאות הבחירות בארה"ב ולניתוח שיח "הטוב והרע" שנדף מהקמפיין כולו. דרך צפייה בחלקים מתוך נאומי הניצחון של טראמפ (2016) וביידן ניסינו להבין איזו תכולה מחזיק מושג הטוב אצל כל אחד מהמועמדים, והאם הוולגריות שמאפיינת את טראמפ, לצד השוביניזם והגזענות הבולטים, מונעים ממנו לפעול לקראת הטוב. הדיון היה ער, רבים השתתפו, והרוב המוחלט עם מצלמה.
על מנת לקשור לחלקו הבא של השיעור, סיימנו את החלק הזה עם הצצה למושג הטוב אצל סוקרטס ואידיאת הטוב של אפלטון. בחלקו השני של השיעור שבנו ללמוד את נאום ההגנה של סוקרטס. הפעם, במקום קריאה שוטפת, ניסיתי בחירה של קטעים מובחנים, שנוגעים לנושאים שונים, מהם הרכבתי מצגת. החלק הזה עבר פחות חלק, היתה השתתפות אמנם, אבל בהינתן גודלה של הכיתה, אני חש צורך למצוא דרך לגעת ישירות בטקסטים הפילוסופיים מבלי לאבד את עניינו של חלק לא מבוטל מהכיתה. הזום בודאי לא עוזר במרכיב הזה של הלמידה ויכול להיות שאדרש לוותר על קריאה באותם שיעורים המתנהלים בזום.
בכיתה יא' של נעמי הררי:
מה ההבדל בין סברה לידיעה? ועל מה בעולם כל אחת מאיתנו יכולה לומר שהיא יודעת אותו. יכולה בתקפות פילוסופית כמובן... מעט מאוד דברים. זו הייתה המסקנה שיצאנו איתה אל תוך קריאת משל המערה לאפלטון.
סבב קצר של איסוף קריאה בזוגות ושלשות בחדרי זום הנכיח את משל המערה בכיתה הוירטואלית שלנו, ומשם עברנו כמובן לנמשל.
מי האסירים? מי האסירים המצטיינים? ובעיקר מיהו היוצא מן המערה??
התלמידות התאמצו להבין את הרעיון בעזרת עולמן, למשל דוגמאות מאווטר ועוד דוגמאות שנויה מנהלת בית החינוך עזרה לי להבין, ואני בתורי תרמתי את המושג ״אהבה אפלטונית״ כדי להעמיק את ההבנה, בעיקר של ההירארכיה שאפלטון מייצר.
סיימנו את השיעור עם השאלה החשובה של ירדן - איך אנחנו יודעות שאנחנו מחוץ למערה ולא פשוט עברנו למערת אשליה אחרת??
נתחיל בשבוע הבא בדיוק מהתשובה לשאלה זו ונעזר במושג ה״פייק ניוז״ המודרני לשם כך.
במגמת הספרות:
בכיתה י' של ענת שרון בלייס:
התחלנו בשעה משותפת, לזכרו של נתן זך, לקבוצות י ו י"א. חיה ואני שוחחנו עם התלמידים על כמה שירים שלו, כדי להכיר את אפשרויות הכתיבה שהוא הביא לשירה העברית והמרד נגד הצורות הסגורות והמחורזות, שהיו נהוגות עד אז.
בחלק השני צפינו בקליפ שביונסה וג'יי זי עשו במוזיאון הלובר ובו התייחסו ליצירות "הלבנות" ושוחחנו על המחאה המוזיקלית / טקסטואלית שלהם. התחלנו לדבר על רוזה פארקס, האישה שלא הסכימה לפנות את מקום מושבה באוטובוס לאיש לבן ב 1955.
בכיתה יא' של חיה גלמן :
המפגש אתמול הוקדש לקריאה ולדיון בשיריו של נתן זך שהלך לעולמו ביום שישי. בחלק הראשון זכינו בהרצאת חשיפה מרתקת שהעבירה ענת שרון בלייס, המורה לספרות של כיתה י' בבית החינוך.
תלמידותיי שברובן לא הכירו אף שיר מהיצירה של זך היו מרותקות ולאחר ההרצאה ביקשו שנמשיך לעסוק בזך. בשיעור השני הקשבנו לביצוע של נורית גלרון לשיר "כשצילצלת רעד קולך" ותוך כדי שיחה על השיר,
הדהד לי פתאום "שיר הפגישה האחרונה" של המשוררת הרוסיה אנה אחמטובה. וממש במקרה (נשבעת) הוא גם מופיע במקראה שלנו השנה, כחלק מתכנית היחידה הרביעית. אז קראנו את שני השירים, העמדנו אותם זה לצד זה וניסינו למצוא דומה ושונה בשני השירים. שני שירי פרידה שאינם משתמשים במילה פרידה, אך היא נוכחת בכל שורה בהם. באחד הדובר הוא גבר ובשיר השני אישה.
אז כך יצא שזך, שהוציא אותנו להפסקה קלה מתכנית הלימודים השנתית, החזיר אותנו אליה מבלי לתכנן וקצת ב"הפוך על הפוך" כיאה לזך. בסוף השיעור חזרנו לפינת ה"מהי ספרות?" השבועית שלנו.
מתוך מגוון המשפטים שהבנות כתבו אני בוחרת לתת לכם טעימה קטנה: "הספרות בשבילי היא שימוש אומנותי בשפה המנסה לפרוץ גבולותיה וליצור את מה שמעבר למילים, במילים; הספרות יכולה לספר חוויה זרה לי ועם זאת היא מוכרת לי מעצם היותי אדם."
Comments