שבוע 13 בבית החינוך באוניברסיטת תל אביב.
ממשיכים במרץ בחזרה לקראת הבגרות. הפעם על הפרק: האתיקה החוזית של הובס! קראנו קטעים נבחרים מתוך ה'לויתן', שוחחנו על מסיבת הטבע הגדולה של הובס - שבה אין לא צדק ולא חוקים, רק נטייה תמידית למלחמת כל בכל, בה החוק היחידי הוא 'החזק שורד', כולם סובלים מאוד ובאופן כללי - הכל זוועה. טליה סיכמה לנו: נשמע כמו תיאור הולם לכלל מערכות היחסים הזוגיות שלה. אחרי שהבנו את הרעיון המרכזי - שהחוזה מכונן את המערכת המוסרית, ומעניק לנו מידה של ביטחון בתמורה לוויתור על החופש, התחלנו להקשות ושאלנו: מתי, בדיוק, חתמנו על החוזה הזה?! ואם לא חתמנו, האם יש טעם לדרוש מאיתנו לציית לו? שוחחנו לנו על ההבדל בין הסכמה ישירה לעקיפה והצגנו שני נימוקים אפשריים למעמדו המחייב של החוזה: ראשית, הסכמה משום הישארות - זהו הטיעון שמרחיק עד לטענותיו של סוקרטס ב'קריטון', לפיהן עצם ההישארות במדינה מבטאת הסכמה עקיפה לכלליה; שנית - טיעון ההסכמה משום הוגנות, על-פיו כל עוד אני נהנה מהטובות שהחוזה מאפשר לי, הרי שאני נדרש לשאת במחיר הנדרש לקיומו, אחרת אני פרזיט! ואז ביקרנו את שני הטיעונים האלו למוות. דיון קליל לקראת השבת הבאה עלינו לטובה.
כדי לנשום קצת מכל הטיעונים האלו, עברנו לקרוא את 'הסיפור על נהג האוטובוס שרצה להיות אלוהים' מאת אתגר קרת. שוחחנו לנו על המעמד, השמיימי באמת, של המתנה לאוטובוס, ועל הקוד האתי הלא כתוב שבין נהגים ומאחרים. הראל, שאביו - כך גילינו - נהג, תרם מידע פנימי יקר ערך. אחר כך ניתחנו את הסיטואציות העולות בסיפור בהתאם לתיאוריות המוסריות עליהן חזרנו עד כה: האם קאנט היה מאשר את בחירת הנהג? בשום פנים! הרי הוא מונע מאינטרס אישי ורגשות; והתועלתנות? הסכמנו שהמקרה מורכב יותר ונתון, כמרבית הסוגיות התועלתניות, לדיון חסר תועלת; ואולי זו שאלה של חוזים? של תקנון? יובל הציעה שכולם בסיפור הזה פועלים למען עצמם, מצב עניינים הובסיאני למדי, ואלכס שוחחה על אמפתיה וכך קירבה אותנו ליום. אחר כך החלטנו שכל זה באמת מספיק ליום שישי אחד והלכנו לחכות לאוטובוס שייקח אותנו הביתה.
Commentaires