חודש של לימודים בבית החינוך באונ' ת"א – עושר ואושר 😊:
במגמת ספרות:
בכיתה יב' של ענבל המאירי :
התחלנו בהתבוננות בעבודה "אימת הריק" של האמן חיימי פניכל, צילום עמוס ומסודר-ממושטר המציג קיר בסטודיו של האמן. דיברנו על הפחד מהשקט, מההגעה אל קצה גבול המשמעויות בלי שיש איזו ידיעה להיאחז בה ועל חללים כמשקפים מצבים פנימיים.
לינוי, ג'ניפר והודיה הציגו פרזנטציות קצרות (על נובלה גרפית גותית, על מאפייני יצירות גותיות ועל דיוקן של ואן גוך) ומשם המשכנו ל"דיוקן הסגלגל". דיברנו על סיפור המסגרת (שלא באמת מקיפה את הסיפור) והסיפור הראשי, על דמותם של המספר, האמן ואשתו ולמה הנישואים היו רעיון גרוע כ"כ לשניהם, התווכחנו מי אשם במוות - האמן או האמנות, דיברנו על המהלך הערפדי של ריקון החיים מהאישה, על כמה מסדרות הניגודים המתקיימים בסיפור (חיים ומוות, חיוורון וצבע, חוץ ופנים וקשר עין והתעלמות), וגם על הקשר ביוגרפי הרלוונטי לסיפור הזה ועל רמזים של תחושות אשמה ובושה (דרך מיקום הדיוקן - החבוי בגומחה, תחת צל כבד, והנטישה המהירה של הטירה, על כל החפצים היקרים שבה). בחלק האחרון של השיעור ביקשתי שיכתבו חיבור פרשני על הסיפור לאור הניגודים שהעלינו, אבל כבר היה מאוחר ולאף אחד לא היה כוח להתרכז בכתיבה כזאת, אז עשינו תרגיל כתיבה בזוגות ובשלשות: כל אחד בתורו כתב 3 אותיות על הדף והשני המשיך. המטרה היתה ליצור מילים עם משמעות שמתחברות למשפט בעל משמעות. היה מפתיע (כי אי אפשר באמת לתכנן) ומצחיק ומעורר (לאלעד וליהי יצא למשל המשפט: שירה רגילה יותר הפעם דואגת לאיזון, ולהודיה ולירז - החלה השנה, אותי לימדה אהבה).
במגמת פילוסופיה:
בכיתה י' המשולבת (פילוסופיה וספרות ) של יעל איזנברג ועומר בן דוד
פתחנו את השיעור הרביעי, סוף סוף, בקריאה צמודה בטקסט הפילוסופי הראשון שלנו: 'פוליטיאה' לאפלטון. הטקסט נפתח במתקפה הסוערת של גלאוקון, תלמידו של סוקרטס, אשר מצטט בפני מורו את נאום הסופיסטים ששמע, אודות טבעו של המוסר. לאורך דבריו של גלאוקון, קראנו על משל הטבעת של גיגס הלודי, שהיה לרואה ולא נראה, ושאלנו ביחד: האם אנו פועלים באופן מוסרי רק משום הפחד מעונש? כיצד היינו נוהגים אנו, לו הייתה נופלת לידנו טבעת שכזו? והאם ישנה הצדקה לפעול באופן מוסרי גם ללא הצדקה חיצונית לכך, ללא תלות בהשלכות? חברי הקבוצה התמודדו היטב עם הקריאה הראשונית בטקסט, והדיונים הראשוניים בפשר המוסר היו מעניינים ויפים.
לאחר ההפסקה הנחנו לאפלטון ועברו לקרוא בספר יונה. קראנו את ארבעת הפרקים הקצרים אך עשירים, והופתענו לגלות את הבקיאות של התלמידות - שהכירו היטב את הסיפור מלימודים קודמים, והגיעו עם שפע רעיונות ופרשנויות עוד לפני שקראנו בטקסט! השוונו בין העיסוק האפלטוני בשאלות מוסריות לבין העיסוק המקראי, המשתקף במערכת היחסים בין יונה לאלוהיו. בסוף המפגש, קטיה ניגשה ליעלי וסיפרה שהדיון הזכיר לה קטע שקראה לאחרונה, מתוך 'אמנות האהבה' של אריך פרום, בו מוצגת סיפור יונה כסמל לעמל הכרוך באהבה, ולאהבה הכרוכה בעמל. היה מרגש לשמוע את הקישור שעשתה קטיה, ולאחר השיעור שלחנו את הטקסט בקבוצת הווטסאפ לכלל הכיתה. נשוב לדון בשאלות מוסריות מיד בשבוע הבא!
בכיתה יא' של ד"ר אושי שהם קראוס
אנחנו מתחילים דקארט וחוזרים על החלק הראשון בהגיונות. ממש ממש על ההתחלה. על הודאות. מה אפשר והאם אפשר לדעת משהו בוודאות.
אחרי הלימוד והכתיבה המסודרים, אנחנו משתמשים בשאלה ויוצאים לתרגיל כתיבה אוטומטית שלימדה אותנו חיה גלמן לפני כמה שבועות.
התוצאות מעניינות ולבקשת התלמידים, גם אני משתתף.
נוצר דיון, אבל הוא לא ממריא או מעמיק בצורה שמספקת אותי ואני עובר לנסות את ההמלצה של עלמה מהשבוע שעבר.
ההצעה: לייצר דיבייט על החומרים.
וכאן זה מצליח מאוד. ניכר מאוד שהייתה הפנמה של החומרים, ומה שיפה זה לראות את התלמידות (בעיקר) מנצחות אותי בדיבייט בעזרת טיעוני נוק אאוט ומתמודדות בהצלחה מול המניפולציות הפילוסופיות שאני מפזר שם. ארבעים דקות אחרונות מועברות על ידי עלמה.
בכיתה יב' של ד"ר עליזה אברהם:
פתחנו בהתייחסותי למטלות שהוגשו בשבוע שעבר ובמתן דגשים לכתיבה נכונה.
עברנו לדיאלוג 'קריטון'. הפניתי אותן לחפש בטקסט את נימוקי קריטון בעד בריחתו של סוקרטס מהכלא. ואת תגובת סוקרטס ושלושת נימוקיו בעד הציות לחוק (הכרת התודה, ההסכמה והתוצאות). אחרי שדנו בקצרה בשלושת הטיעונים עברנו לדיון במידת השכנוע שלהם בהסתמך על ספרו של חיים גנז 'ציות וסירוב'. התפתח דיון ביקורתי במידת השכנוע של טיעוני סוקרטס וגנז.
בסוף השיעור שאלתי אותן היכן הדיון שקיימנו פוגש אותן בחיי היום-יום. התשובות שניתנו: א. הדיאלוג כתזכורת לספר שאחת התלמידות קוראת בו הגיבורה ניצבת בפני דילמה בין מחויבותה כלפי חברתה למחויבותה כלפי מדינתה. ב. טיעון ההסכמה מעורר את השאלה איך הערבים יכולים להסכים לחוקי המדינה.
Comments