שבוע 12 בבית החינוך למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב.
בשיעור היום המשכנו עם החזרה על קאנט. דיברנו על הרצון לפעול על פי החובה המוסרית שמבהיק כאבן חן מתוך נסיבות החיים המקריות - שהוא טוב באופן הכרחי, ללא תלות בהקשר, ועמיד בפני סילוף והשחתה. דיברנו על עיקרון ההכללה שנועד להנחות אותנו במקרה של התלבטות כיצד לפעול מתוך חובתנו המוסרית, וחידדנו למה ההנמקה שקאנט מחפש היא אפריורית, לוגית, ולא בוחנת את התוצאה אלא את המושגים שמונחים כבר ביסוד ההתלבטות עצמה.
אחר כך צפינו בסרטון מזעזע על תנאי ההעסקה במפעלי נייקי, וניסינו לדבר על העוול הבוטה שמוצג בו במושגים קאנטיאנים. דרך השיחה הזאת הגענו לעיקרון האדם כתכלית, ובחנו אותו.
לסיום, גם כדי לראות מה התלמידים הבינו ומה לא הבינו וגם כדי לתת להם הזדמנות לסכם באופן ידידותי את החומר המעניין, התובעני והקשה, ביקשנו מהתלמידים לכתוב סיפור ילדים שמחנך לאתיקה קאנטיאנית.
התרגיל פנה בשלל כיוונים: קיבלנו סיפור על ילד בעל כוונות טובות שבמקרה פוגע באוגר, סיפור מאויר על בעל העבדים יבגני שחווה השפלה בעיר הגדולה ובעקבותיה לומד להתייחס לאנושות כתכלית ולא כאמצעי, קומיקס על גנבת צעצועים, גרעין לסיפור על ילד ששולח את חמורו לתחרות יופי, וגם הצגת ילדים מלבבת שטליה אילתרה, על האריה פיוטר שנתקע לו קוץ בכפה, וכל חיות היער נמנעות מהגשת סיוע (כל אחת מסיבותיה), עד שמגיעה סנונית טהורת כוונות ומגייסת את כולן לעזרתו.
Comments