התחלנו בשחזור של שיעור מוצלח מאורנים - סביב המסה 'מקצועות לנשים' של וירג'יניה וולף. לאחר שיחת מבוא, שכללה רקע היסטורי קצר לאנגליה הוויקטוריאנית וכמה הערות על דמותה של וולף, פנינו לקריאה.
בהפסקות שעשינו בין פסקה לפסקה, ניכר היה שהמסה הובנה היטב, ולפחות עבור מרבית חברות הקבוצה - גם עוררה הזדהות. שוחחנו על 'מלאך הבית' שוולף מוציאה להורג בכדי להיות מסוגלת לכתוב, על האופן בו נשיות בכלל, ומיניות נשית בפרט, הן תוצר של פנטזיה (והכתבת מציאות) גברית, ועל דרכה הייחודית של וולף לתת עצה לקהל המאזינות שלה. לאורך השיחה עלו מיד גם הקשרים למסה הקודמת שקראנו, של יונית נעמן, וגם לדיון שלנו על הסונטה בשיעור האחרון, ועל אפני ההתייחסות לנשיות אצל פטררקה ושייקספיר.
סיימנו בקריאת פסקה אחת נוספת של וולף, מתוך הפרק השלישי של 'חדר משלך', בה היא משווה בין דמותה הבדויה של האישה בספרות הגברית - היפה ובו זמנית דוחה, העדינה אך מאיימת, שליטה ונשלטת כאחד - לבין האישה האמיתית, ההיסטורית, נטולת כל היסטוריה משלה או הזדמנות לכתוב. פסקה זו שלחה אותנו אל שיעורים מהשנים הקודמות - אל הפנטזיה הנשית של אפלטון בדמותה של דיוטימה, אל זו של שייקספיר בדמותה של ליידי מקבת'.
לאחר ההפסקה המשכנו לקריאה במסות האישיות של שני המתנדבים שלנו לשבוע זה: אלון וגלעד. אלון, שכותב בנושא 'יציר כלאיים', פתח את המסה שלו במחשבות על הכינויים להם זכה כילד, מסבתו או חבריו: מבולגן וגס כמו חזיר, אזני חמור... משם הפליג למקומו של יציר הכלאיים במיתוסים העתיקים - המינוטאור, הקנטאור, הסטיר, ואת אלו קישר גם לשאלות אודות מזלו האסטרולוגי - של הקשת. נותרנו מסוקרנים מאוד לראות כיצד עוד יפתח את המסה שלו!
גלעד, שבחר לכתוב על התמה 'שעון', הרלוונטית במיוחד לחוויית המציאות שלו כמאחר כרוני, פתח את המסה בתיאור של עוד יום סטנדרטי בו החמיץ את האוטובוס, אך התיאור הריאליסטי חרג במהרה למחוזות פנטסטיים וסוריאליסטיים: תאונת אוטובוס ששלחה אותו עמוק אל המנהרה של אליס ולדיאלוג עם השפן הממהר תמיד, בטקסט אבסורדי ומשוחרר לחלוטין מכבלי ההיגיון והזמן.
בשבוע הבא יקריאו לנו עדן, שכותבת על ילדות, וקטיה - שכותבת על מושג ה'אנושי'. כיף לנו!
Comentários