אז אחרי הפתיחה הסוערת בשבוע שעבר, הגענו כבר לשבוע השני שבו שמחנו מאוד לחזרתם של תלמידי תיכון 'דרכא'. וזה מה שהתרחש אצלנו אתמול:
במגמת ספרות:
בכיתה יב' של ענבל המאירי :
מה זה אומר להיות אמן? מה התפקיד של אמנות בחיינו? מהי האמת המתקיימת ביצירת אמנות? מה בין אמנות למסחור? מהי חירות אמנותית? למה נחוצות עריכה וביקורת? אלה הן חלק מהשאלות שעסקנו בהן בשיעור. צפינו בנאום שנשא הקומיקאי דייב שאפל בטקס סיום בתיכון לאמנויות שבו למד וקראנו שני שירים ("דבר המשורר" של יצחק לאור ו"אחריות" של אגי משעול). דיברנו גם על ההבדל בין פענוח לפרשנות ובין קריאה תמימה לקריאה סימבולית (שדרכה אנחנו מוצאים את המבנה המסמן ויכולים להבין מה משך את הקורא התמים). בין העצות והעקרונות שמציב הורטיוס ב"אמנות הפיוט" נמצאת גם השאיפה לצמצום אבל לא על חשבון הבהירות. נראה מה יקרה בניסיון של כ"א מאיתנו לנסח (בתמציתיות ובבהירות) את תפיסתו/ה שלו/ה את תפקידה של האמנות בחיינו.
במגמת פילוסופיה:
בכיתה י' המשולבת (פילוסופיה וספרות ) של יעל איזנברג ועומר בן דוד
פתחנו את המפגש בחזרה קצרה על עיקרי המהלך מהשבוע שעבר: שוחחנו על הולדת הספרות והפילוסופיה ביוון הקלאסית, כיצד עסקו השתיים בשאלות דומות, אך הציעו מענה באמצעות שיטות שונות, וכיצד נולדה הפילוסופיה מתוך התנגדות למיתי, אך בהשפעותיו.
לאחר החזרה הקצרה המשכנו לתרגיל כתיבה. ביקשנו מחברות הקבוצה לצאת לטייל ברחבי האוניברסיטה, לבחור בתופעה כלשהי שתופסת את עיניהן, ולהמציא לה סיפור רקע מיתי. זהו תרגיל הכתיבה הראשון עם הקבוצה, והיה תענוג לראות את כולם עובדים, ובאיזו קלות הבינו ויישמו את ההנחיות המופשטות. כששבנו להתאסף בכיתה, הקשבנו לכלל הסיפורים, שהיו באמת נפלאים: בין היתר, שמענו את תולדותיו של עץ דקל כרות; כיצד נוצר הזמן בעקבות עבודתם הסיזיפית של פקידי מס; על הפרחים שנמצאים בלבבותיהם של בני האדם, ומייצרים חברויות; על היצור חסר העיניים ששוכן מתחת לאדמה, וגורם לבני אדם ליפול לפעמים, ממש סתם כך באמצע ההליכה; על הערבה הבוכייה, וכיצד נולדה מתוך ריקנות ועצב, ועוד ועוד. שיתוף הפעולה של חברי הקבוצה, והכבוד שהפגינו בהקשבה זה לזו, באמת היו מעוררי התפעלות.
המשכנו לשורשיה של המחשבה הפילוסופית, ודיברנו על שלושה מבין הפילוסופים הקדם סוקראטיים: תלס, במשפטו המפורסם 'הכל מים', וחיפושיו אחר עיקרון מאחד לריבוי התופעות בצורת ה'ארכה'; על פיתגורס, וכיצד ביקש להסביר את עולם התופעות באמצעות ממשות מסדר גבוה יותר - זו של היחסים המספריים; ועל היראקליטוס, וכיצד טען שהקבוע אינו אלא אשליה אנושית, המסלפת את הטבע - שהוא שינוי תמידי. כל אחד מבין השלושה אפשר לנו להכיר אינטואיציה פילוסופית ראשונית, ואלו יוסיפו ללוות אותנו לאורך המפגשים הבאים.
לאחר הפסקת התרעננות, חזרנו לתרגיל מסכם. יעלי פיזרה על השולחן בכיתה אוסף ספרי מיתולוגיה מקרב עמים שונים, והתלמידים התחלקו לקבוצות בהתאם למיתולוגיה שסיקרנה אותם. בכל מיתולוגיה, נתבקשו התלמידים לאתר את סיפור הבריאה ולקרוא אותו, לקראת הצגה בפני יתר הקבוצה בתחילת המפגש הבא. ביקשנו מכל אחת לסמן משפט מתוך הסיפור שסיקרן אותה במיוחד, ושיכול לשמש גם בכדי להסביר תופעה פנימית, אישית, ולאו דווקא כלל עולמית. מחכים לשמוע במה בחרו, ממש בתחילת המפגש הבא!
בכיתה יא' של ד"ר אושי שהם קראוס
כרגיל, שיעור מעניין, מאתגר ומיוחד בבת ים – תל אביב.
חיה גלמן, המנהלת הפדגוגית של 'דרך רוח', הגיעה לצפות בכיתה ולהכיר אותה ולבקשתי העבירה תרגיל של כתיבה אינטואיטיבית אוטומטית בכיתה. היה מרתק. גם למדתי כלי שלא הכרתי וגם ראיתי, איך תלמידים שוברים את מחסום ה"אין לי מה לכתוב" ומייצרים טקסטים.
היה ממש שווה. התלמידים יצאו בתחושה של סיפוק גדול ואני בתחושה של אמונה ושמחה והבנה שניתן ללכת הלאה והלאה איתם.
בחלק השני המשכתי. נתתי לתלמידים לבחור דילמה מוסרית ולייצר ממנה שיר ראפ.
אח"כ נתתי לבחור בעיה מוסרית אחרת ולייצר ממנה מכתב אהבה.
כאן התוצרים מעוררים התלבטות.
מחד, הם היו פחות עמוקים ופחות מפורטים מ"הטקסטים של חיה". פחות "אינטלקטואליים".
מצד שני, היתה חגיגה. כתיבה "קטנה" אבל יצירתיות וחופש והנאה ממנה ותלמידות שלא פצו פה כל השנה הקודמת, משתתפות בשמחה אדירה.
השיטה של חיה הרבה יותר יעילה, הרבה יותר מקדמת. אין ספק. השיטה שלי הביאה הרבה יותר יצירה פתוחה והרבה שמחה גדולה. אולי – וסליחה על הקלישאה – הסוד הוא במינון נכון". בשבוע הבא נתחיל לקרא דקארט.
בכיתה יב' של ד"ר עליזה אברהם:
התוכנית לשיעור אתמול היתה: רקע על סוקרטס ודיון במאפייני החיים הפילוסופיים שניתן לזהות דרכו. בראשם – חיי הדיאלוג. לפני המעבר להסבר על שיטת הדיאלוג הסוקרטי (האלנכוס הסוקרטי), עריכת דיון בחשיבות הדיאלוג באשר הוא והתנסות בדיאלוג ע"י חלוקה לזוגות. כל זוג יקיים דיאלוג בכל נושא שיבחר או מתוך רשימה שאציע (למשל: האם חופש הוא דבר טוב? האם צמחונות היא דבר חיובי? ועוד). ואז, נקרא ונדון באפולוגיה תוך הדגמת שיטת האלנכוס וחילוץ מאפיינים נוספים של חיים פילוסופיים.
בפועל תוכניות לחוד ומציאות לחוד: הגיעו שתי תלמידות לשיעור. לכן הרחבתי את חלק ההתנסות בדיאלוג. זוג התלמידות התנסו בקיום דיאלוגים בכל רשימת הנושאים וקיימנו יחד דיון אודות הדיאלוגים שלהן. הדבר אפשר להן להתבטא הרבה מעבר לרמת השתתפותן עד כה, ולי – להכיר אותן יותר. לבסוף גם קראנו ודנו באפולוגיה אך נחזור על כך בשיעור הבא לטובת הנעדרות.
Comments