יא' - הכיתה המשולבת (ספרות ופילוסופיה) של יעל איזנברג ועומר בן דוד:
שבוע שני בתרבוטק בת ים: צוות הספרייה מכניס אורחים, החדרים יפים וצבעוניים והתלמידים נרגשים מהרפורמה שטליה מובילה בתחום הכיבוד.
בחצי הראשון של השיעור הכרנו את הפילוסוף הראשון שנקרא השנה, דקארט. אחרי הקדמה של עומר על חייו וזמנו, ששילבה בתוכה התייחסות לדברים שהתלמידים שלנו יודעים היטב מתחומים אחרים (מתמטיקה, אסטרונומיה, היסטוריה) ביקשנו מכל תלמיד ותלמידה לכתוב רשימה של עשרה דברים שהם יודעים בבטחון גמור.
בשלב השני, התלמידים כתבו לצד כל אחד מהדברים אם יש איזושהי אפשרות להטיל בהם ספק, וניסו לעשות זאת.
אלון הראה שהחופש הגדול לא השכיח את השנה היוונית שלנו בכיתה י', וענה את התשובה הסוקרטית שהוא יודע בביטחון שאינו יודע כלום. טענה שכל מי שנתקל אי פעם באלון יטיל בה ספק. נועם כתב שהוא יודע בוודאות שהוא קיים, ויובל צעדה עוד צעד לעבר דקארט כשכתבה שהיא יודעת בוודאות שהיא שואלת את עצמה עכשיו מה היא יודעת בוודאות. ועלו שאלות נוספות שימשיכו ללוות אותנו בקריאה: מה לגבי ידיעה שמושגת באמצעות החושים? מה התוקף של החוויה הגופנית שלנו – כשכואב לי, האם מישהו יכול לומר לי שאני מדמיינת? והאם אפשר להטיל ספק בעובדה שאחת ועוד אחת הם שתיים?
בחצי השני של השיעור לקחנו תפנית ספרותית ודיברנו על המושג ה"הזרה" שטבע חוקר הספרות ויקטור שקלובסקי בשנת 1917. בהמשך לניסיון להטיל ספק בדברים שנדמים מובנים מאליהם, נזכרנו שהרוב המוחלט של חוויית המציאות שלנו הוא מובן מאליו עבורנו. לדברי שקלובסקי, לאורך החיים הקליטה שלנו נשחקת, אנחנו מתרגלים לדברים ומפסיקים לחוות אותם בצורה חיה ("מי שגר ליד הים מפסיק לשמוע את רחש הגלים"). "האמנות קיימת כדי להשיב לתיקנה את קליטת החיים שלנו, להפוך דברים למורגשים, להחזיר לאבן את אבניותה" - דיברנו על הקשר בין הטענה הזאת לבין התהליכים האמנותיים שאפיינו את התקופה שבה נטבע המושג הזה – על פריצת אמנות האוונגארד, על יצירות אמנות שמאתגרות את השאלה "מהי אמנות", על הפניה אל כיווני "מטא" שכפי שטליה הזכירה ממשיכה לעצבן את צופי ריק ומורטי גם היום.
באמצעות תחבולת ההזרה האמנות מפגישה אותנו מחדש עם הדברים בצורה בלתי צפויה, שמסבכת את תהליך הקליטה ולכן גורמת לנו לפעמים להתעצבן, לא להבין, ולפי שקלובסקי, לחוות את הדברים המוכרים מחדש באופן יותר חי.
קראנו סיפור של חוליו קורטאסר בשם "הוראות לעליה במדרגות" שעושה בדיוק את זה: לוקח נושא פשוט כמו עלייה במדרגות ומסבך אותו למוות כדי שנחווה מחדש מה קורה "כשהרצפה מתקפלת". לסיום הסתכלנו בציור של אשר, "יחסיות", שאלנו על האופנים השונים שבהם שתי היצירות מבצעות את תחבולת ההזרה על נושאן המשותף, והתפעלנו מהאופן שבו האופנים האלה באים לידי ביטוי באיור המוזר לתפארת והמסובך באופן גרוטסקי שניקולס אייר על הלוח בזמן השיחה.
יב' – כיתת הפילוסופיה של אושי שהם קראוס:
שיעור מעניין. מיוחד.
בית ספר רמות מפתיע אותנו בביקור ביד ושם. תלמיד מדרכא חולה ואני נשאר בכיתה עם יאן ויורי.
השאלה: מה עושים?
החלטה: עובדים יסודי על עבודת ההגשה: עבודת החקר לציון הבגרות.
את החלק הראשון מובילה טליה במהלך מעניין.
היא שואלת כל אחד מהם מה מעניין אותו ומנסה לחלץ נושא לעבודת מחקר.
התגובות ציניות.
"למה מנגבים את התחת".
אבל, אנחנו לא נבהלים ומגיעים לשאלת השפעתה של מערכת הביוב המודרנית על ההתרחקות שלנו מכל התוצרים של האנושות, של בני האדם ומשבר האקלים
התלמידים (השניים) מעכלים ומעכשיו הם איתנו.
יורי, שמתעניין מאוד בלוחמה, מקבל קטעים מקלאוזביץ, כדי לבדוק שאלה על הסתירה (לכאורה?) מלחמה ומוסר. יאן מקבל את קאמי : המיתוס של סיזיפוס, כדי לנסות להבין למה חיים.
בשבוע הבא, לאור הפיילוט העמוק, אנחנו ממשיכים עם כל הכיתה
Comments