במגמת ספרות:
בכיתה יב' של ענבל המאירי : לא התקיים שיעור (בחינת בגרות באזרחות)
במגמת פילוסופיה:
בכיתה י' המשולבת (פילוסופיה וספרות) של יעל איזנברג ועומר בן דוד
יום גדוש!
פתחנו בפרזנטציה מעולה של סטיבן ואלון על קומיקס הסיום המדמם של צבי הניגנה. הם הציגו את האופן שבו כל אחד מהצבים מוצא את מותו, והדגישו את העיקרון המשותף למקרי המוות: התכונה המרכזית של כל צב, שהיא גם הכישרון הכי הבולט שלו, היא שמביאה למפלתו.
סטיבן ואלון היו הראשונים להרים את הכפפה ולשלב בפרזנטציה שלהם תרגיל כתיבה: לכתוב לאחד הצבים עלילת מוות אלטרנטיבית שמצייתת לאותו עיקרון. בתור מי שהשתתפה הפעם בתרגיל אני יכולה להעיד שזו הייתה דרך מצוינת להפעיל את הקהל, לחדד את הטענה המרכזית במצגת ולשלב אותה במחשבת המיתוס.
משם המשכנו למצגת מושקעת לא פחות - המצגת שעומר הכין כדי לעבוד על דגשים לכתיבה, בעקבות החיבורים שהחזרנו לתלמידים והתלמידות בשבוע שעבר.
החיבורים היו מקוריים, חכמים ואישיים, וניכר שהושקעה בהם הרבה מחשבה, אבל בכולם בלט צורך בעריכה והגהה - והצורך הזה הוא מה שרצינו להתמקד בו עכשיו.
עומר הרכיב את המצגת ממובאות מתוך חיבורי התלמידים.ות, כשבכל פעם קראנו מובאה אחת והזמנו את הכיתה להעיר עליה. הקריאה הצמודה והקפדנית האירה כל מיני דברים שהתלמידים.ות אולי פספסו כשכתבו את החיבורים: החשיבות של חלוקה הגיונית לפסקאות, שימוש נכון בפיסוק, הימנעות ממילים ריקות (בעצם, למעשה, כביכול, והנוראה מכולן: כאילו) ובעיקר בעיקר צורך בהגהה. חשבתי לפני כן שהעיסוק בדגשים לכתיבה עשוי להיות חלק קצת יבש של השיעור, אבל האמת שהיה כיף.
אחר כך עברנו למשהו אחר. בשבוע שעבר, במסגרת התרגיל של כתיבת סיפור בעקבות פסלים בקמפוס, אלכס ושון כתבו כל אחד בנפרד סיפור על פסל שמוצב מחוץ לבניין רוזנברג, ובו איש יושב לבדו על ספסל זוגי ומשחק שחמט. אלכס גאלה אותו מבדידותו באמצעי האהוב עליה –
הוספת דמות של חתול. שון עשה מהלך יפה שבו כלי השחמט המוצבים על הלוח שיקפו את סיפור אהבתו הנכזבת של האיש. הטקסטים האלה הזכירו לי סיפור קצר שאהבתי ושכחתי - "שולחן הוא שולחן" של פטר ביכסל. קראנו אותו והשיחה זרמה מעצמה, על מניעיו של האיש לעשות דבר מוזר כמו המצאת שפה משלו, על השאלה אם יש בכלל שינוי לאורך הסיפור או שהאיש מתחיל בודד ונשאר בודד, על האופן שבו קול המספר מכוון אותנו לנרטיב מסוים, על חשדנות ואירוניה, וגם על הזיקה לטקסטים של שון ואלכס.
בחלק האחרון של השיעור נתנו לתלמידים משימה יצירתית (בעקבות שיחה שהתקיימה בצמרת ארגון דרך רוח): להמציא פרסומת למסלול הרב-תחומי במדעי הרוח. ביקשנו מהתלמידים לחשוב על סלוגן, כרזה או רעיון לסרטון שישווקו את צורת הלימוד שלנו, והכיוונים היו כל כך מלהיבים ומפתיעים שהחלטנו לתת עוד שבוע לעבוד על זה בבית. בשבוע הבא ייחשפו הקמפיינים שהקבוצות השונות הגו, והמוצלח ביותר מביניהם יזכה בפרס.
בכיתה יא' של ד"ר אושי שהם קראוס: לא היה שיעור
בכיתה יב' של ד"ר עליזה אברהם: (לא היה שיעור. הבנות לא הגיעו)
Comments