בשבוע שעבר קראנו בכיתה את המסה "ידוע שהתימניות חמות במיטה" של יונית נעמן. התלמידים נהנו במיוחד מהקריאה של נעמן ב"עוד סונטה שייקספירית" של ויזלטיר, וגם עמדו על המורכבות בהזדהות של הן עם המבט הגברי של הדובר (שאותו היה לה צורך לאמץ בנעוריה כשער לספרות העולם) והן עם האובייקט השירי שלו. השיחה הייתה מעולה אבל הסתבר לנו שהתלמידים עדיין לא מכירים את מסורת הסונטה השייקספירית אז התפספס בה משהו, ולכן הקדשנו אתמול את החצי הראשון של המפגש לסוגת הסונטה. פתחנו עם סונטה פטררקית מתוך "מותה של הגבירה לאורה" (בתרגום לאה גולדברג) וניסינו לעמוד על הקונבנציות שלה - קודם כל סכמות החריזה והחלוקה לבתים אך גם תפיסת האהבה שעולה ממנה, הקשר בין אבל והשראה (שבזכותו העלנו מהשאול לרגע קט גם את אורפאוס ואורידיקה) והגיוס של כל כוחות הטבע למשימת ביטוי האהבה. אחר כך קראנו את סונטה 130 של שייקספיר וראינו איך היא שוברת את הקונבנציות האלה על מנת לבטא תפיסה אלטרנטיבית של אהבה ובעיקר של שירה. ועכשיו עם סונטה 130 בראש יכולנו לקיים שיחה על מה שויזלטיר לוקח משייקספיר. סיימנו עם הסונטה "אולי אינך יפה כל כך" של גולדברג, שמשתלבת באותה מסורת ומתמודדת עם שאלות דומות אבל עושה את זה אחרת מויזלטיר.
בחלק השני של המפגש הקריאו האמיצים אלכס ואראל את הטקסט המסאי שהם עובדים עליו, וקיבלו מהכיתה שאלות והצעות להמשך העבודה. עשינו סבב לראות איפה כל תלמידה עומדת מבחינת העבודה על הטקסט, ומה המשימה הבאה שתקדם אותה בתהליך הכתיבה. בשבוע הבא יקריאו גלעד ואלון.
Comments