השבוע השנים עשר בבית החינוך באונ' ת"א. זה בדיוק מה שהתרחש אצלנו:
במגמת ספרות:
בכיתה יב' של ענבל המאירי :
חזרנו אל נעימה ששון, אחרי תקציר הפרקים הקודמים, אל רגע הקסם שחוותה סופסוף בשיחה עם המורה יחזקאל שמסתיימת בציטוט: "הסוד ההופך חלש לגיבור". התעכבנו על הקירבה הזו שנוצרה, שרעות הגדירה כרגע שבו הוא רואה אותה ומתייחס אליה בכלל ואליה כשווה אליו. תמר, שכתבה עבודת גמר על מושג הניכור בשתי יצירות לאור משנתו של מרטין בובר (ותספר לנו עליה ועל התהליך בשיעור הבא), הסבירה את הקירבה הזו דרך המושגים אני-אתה ואני-הלז. המשכנו בקריאה צמודה עד הסיום... בדרך תהינו אם אולי בכ"ז יחזקאל אוהב את נעימה, דיברנו על הפנטזיה לעומת החיים עצמם, על משמעויות אפשריות לשמות הדמויות, על ספר איוב כמדריך להארה (בעקבות מאמר מרתק של איתן דר-שב שפורסם בתכלת), ועוד - הסיפור הזה מאוד אהוב ומעורר המון נושאים לדיון. חיה שהתארחה אצלנו הראתה סרטון קצר שתלמידים שלה עשו בסיום הסיפור, ואנחנו המשכנו עם תרגיל כתיבה - לבחור סצנה מהסיפור ולכתוב אותה בשפה עכשווית תוך שימוש בזרם התודעה. יצא מצחיק :) לבחינת תהליך החניכה של נעימה ששון כסופרת נחזור בשבוע הבא.
במגמת פילוסופיה:
בכיתה י' המשולבת (פילוסופיה וספרות) של יעל איזנברג ועומר בן דוד
פתחנו את השיעור בפרזנטציה של אדל, שירן וטל שבחרו להציג את סיפורם של האלה היוונית ארטמיס ואהובה בן התמותה אוריון.
אחר כך חזרנו למשימה שנתנו לפני שבועיים: לבחור שלושה תפקידים חברתיים (רופא.ה, מורה, אמן.ית, מנהיג.ה, סוחר.ת וכו׳) ולהגדיר מהן שלוש התכונות החשובות ביותר להצלחה בתפקיד זה. היה דיון מעניין שבו השתתף גם המורה המלווה מתיכון מלטון, שהספיק בימי חייו למלא לא מעט מהתפקידים שעליהם דיברנו. אחר כך התמקדנו בתפקיד ספציפי שאיתגר את הכיתה במיוחד בעמימותו: האמן או האמנית. מה זאת אומרת אמן? באיזה מדיום? באיזה סגנון? האם יש דרך אחת ליצור אמנות ״טובה״? ואולי בכל זאת אפשר לבודד כמה תכונות קריטיות משותפות בתוך המגוון העצום של אמנים ואמניות מוצלחים בדרכן/ם? היה מעניין לראות איך כל שילוש תכונות שהתלמידים מציעים מבטא תפיסה אסתטית שלמה - האמנות כפרץ של גאונות, כפרקטיקה של הזרה, כעמל, כתהליך מתמיד של אבולוציה שבמסגרתו חשוב להתחדש, ללמוד מביקורת, להגיב למציאות המשתנה.
הרבה תלמידים.ות רצו לדבר ואמרו דברים מבריקים, אבל משהו בדיון היה קצת מעייף, אולי היה צורך לשבור את השיחה מדי פעם בכתיבה.
בשעה השניה חזרנו לאמן בה״א הידיעה - אורפאוס, שאת סיפורו הכרנו לפני שבועיים. דיברנו מעט על ה״מטאמורפוזות״ של אובידיוס וקראנו את המיתוס בגרסה שלו, בתרגום בוזגלו. אחרי שבשיעור הקודם ביקשנו מהכיתה לחשוב על שלוש סיבות שונות למה אורפאוס מפנה את ראשו, היה מעט מאכזב לקרוא את הסיבה שנותן לכך אובידיוס - אהבתו הנסערת והדביקה לאורידיקה. אחר כך קראנו את ״גרסתו״ של נתן זך למיתוס בשיר ״אורפאוס מפנה את ראשו״. נתנו לתלמידים.ות להתמודד בעצמן עם השיר, ולכתוב במחברת מדוע אורפאוס מפנה את ראשו לפיו. בדיון המקסים שקיימנו אחר כך הופתענו לטובה מהרגישות של תלמידינו ותלמידותינו לפרטים ומחוסר הפחד שלהן מול המסתורין של השירה.
בכיתה יא' של ד"ר אושי שהם קראוס:
שיעור מגוון ביום חמישי בכיתת הפילוסופיה שבתל אביב. שעה ראשונה מוקדש למושגים הבסיסיים של דיויד יום. אני מציג את המהלך צעד אחרי צעד, אבל תוך ויתור על הרבה פרטים, ואפילו נוגע בבעיית הסיבתיות.
על החומר הזה אחזור עוד פעמיים שלשו בוודאות.
התלמידים מקבלים עבודה: לכתוב חיבור פילוסופי הדן בשאלה מוסרית ויוצאים לדרך.
במקביל, עלמה ואני מנהלים שיחות אישיות עם התלמידים שאיתם עדיין לא דיברנו.
זה חשוב מאוד ומקרב רגשית.
בחלק השלישי עלמה נכנסת לכיתה ושנינו מובילים שיחה על הציפיות שלנו מהתלמידים ועל הציפיות שלהם מאיתנו.
אנחנו יוצאים עם רעיונות חדשים שגיבשנו ביחד ללימוד מוצלח
בכיתה יב' של ד"ר עליזה אברהם:
למרות התוכנית ללמד השבוע את משל השמש, הקו המחולק והמערה, שליש מהכיתה לא הגיע ולכן החלטתי לנצל את השיעור לטובת שיפור כתיבתן של התלמידות. בזמן שהן קראו בחומרי הקריאה הרלוונטיים לקראת מטלת הכתיבה של חנוכה (ההערכה החיצונית הראשונה), בדקתי את המטלה השבועית שהגישו לי בתחילת השיעור והצגתי בפניהן את הערותיי. אח"כ עזרתי לכל אחת מהן להתמודד עם השלב בו היא נמצאת בתהליך כתיבת מטלת חנוכה.
אחרי ההפסקה צעדנו יחד לספריה ושם מצאנו ספרות נוספת. ניצלנו את הביקור להכרת הספריה ולהמשך קריאה בחומרים הרלוונטיים לקראת מטלת חנוכה.
ความคิดเห็น