אוניברסיטת חיפה 23.01.2023

1.      

במגמת ספרות:

בכיתה יב' של נגה וייס/יא' של רותם וגנר:

המשכנו לעסוק בסיפורים תלמודיים.

הזכרתי בקצרה את הסיפור על רב רחומי, וחזרנו אל הסיפור על רבי עקיבא ובתו של כלבא שבוע שנטשנו לפני שבועיים. הקראנו את הסיפור בקול והסברתי מושגים בסיסיים. רק לאחר שנרגעה תחושת האי הבנה אפשר היה להתחיל להתייחס לסיפור עצמו, לדמויות, ובעיקר לדמותה של בת כלבא שבוע, למבנה על חלקיו ולבסוף לדיון מגדרי בשני הסיפורים.

עלו הרבה שאלות חשובות על האופן שבו יש להטיל מושגים ותפיסות מגדרים בני זמננו על סיפורים עתיקים, שנוצרו בחברה ותרבות כה רחוקים. מצד אחד הצבענו על חלוקת התפקידים המגדרית הכה ברורה, שבה גברים קובעים את ההלכה ואת המנהג בכל הנוגע לנשותיהם ומצד שני ראינו איך בכל אחד מהסיפורים יש חריגה מהמבנה החברתי: בסיפור על רב רחומי יש ביקורת נוקבת על חכם שמבכר את תלמודו על פני אשתו ובסיפור על רבי עקיבא ואשתו, על אף שהיא בוחרת לשעבד את חייה למען התקדשותו ללימוד תורה, הדמות שלה היא רבת עוצמה, מרדנית ויש גם רמז שהיתה תלמידה חכמה מצד עצמה. האם הנטייה שלנו לראות אותה כאשה שנענית לסדר הפטריארכלי ואף מעצימה אותו תוך התבטלות עצמית גמורה ממצה את מה שאפשר למצוא בדמותה? או שאולי יש טעם להדגיש את הבחירה שלה לוותר על עושר, כבוד, משפחה, וכו' בעבור התקדשות לרועה צאן שהיא מזהה בו כוח מוסרי ואינטלקטואלי? אולי זו היתה הדרך היחידה של אשה בת החברה ההיא לתת מקום לחיי רוח בעולמה? לא הגענו להכרעה.

לפני ההפסקה הקדשנו זמן להחזרת עבודות המחצית – התייחסתי למספר בעיות שחזרו במרבית העבודות, נתתי דוגמאות מתוך העבודות והצעתי להם כמה הבחנות שיועילו להם, כך אני מקווה, להתגבר על בעיות אלה בעבודה הבאה.

אחרי ההפסקה קראנו את הסיפור השלישי ברשימת הסיפורים התלמודיים – מעשה באשה אחת מצידון.

גם כאן נדרשה הבהרה של מושגים ופריסה של רקע, אבל לאחריה יכולנו לראות שזה סיפור מעניין מאד ומפתיע על זוג שבתוך מערכת כללים חמורה אודות נישואים ופריה ורביה נוהג באופן פורץ גבולות וזאת בתמיכתו  של רב גדול, רבי שמעון בר יוחאי.  ועוד ראינו שמי שמחוללת את המהלכים ומניעה אותם זו האשה. היא הפועלת והיא זו שמעניקה פרוש מפתיע לחוק ולהוצאתו לפועל ומביאה בסופו של דבר לפתרון הסיבוך שעומד בינה לבין בעלה. 

בכיתת הספרות הערבית של איאד ברגותי וסיגל נאור פרלמן:

בגלל שיש בחינת בגרות קרובה בהיסטוריה ביום שישי, חלק מהתלמידים לא רצו לבוא. ביקשנו מהם בכל זאת לא להיעדר, והצענו שייבואו ללמוד יחד באוניברסיטה, וישבו איתי בפגישות אישיות לדבר על העבודות. היו ישיבות מאוד חשובות ועמוקות עם 7 תלמידים והצלחנו לפתח שאלות מחקר ונושאים מעניינים והספקנו גם למצוא מחקרים ומאמרים רלוונטיים.

במגמת הפילוסופיה:

בכיתה יב' של קובי אסולין:

הפגישה אתמול התחלקה לשתיים. בחלק הראשון קיימנו קריאה משותפת באקסיסטנציאליזם הוא הומניזם , עסקנו בשאלת הקיום כקודם למהות , האופן בו אנו מגדירים עצמנו דרך הבחירות שלנו, שאלת החירות אצל סארטר, החרדה והאחריות שנלווים לה, לקיחת האחריות על האנושות דרך ההחלטה. היה דיון מאוד משמעותי, להפתעתי המסוימת התלמידות והתלמידים התלהבו מהטקסט, התפתחו שיחות ויכוחים  ביניהן , הרגשתי שהדיון עלה מדרגה משמעותית , מאוד מרגש פדגוגית. בחלק השני עבדתי עם הסטודנטיות שניגשות לבגרות, המשכנו לסכם את סוקרטס והדיאלוגים אפולוגיה וקריטון. לאחר מכן פנינו לדיון בתורת האידאות האפלטונית, מה הציק לאפלטון באופן שאנו משתמשים בשפה, היכולת שלנו לזהות כוללים למרות שהם אינם נוכחים במציאות והפתרון "ההכרחי" שהוא מצא לכך במושג האידאות. הסטודנטיות קיבלו שיעורי בית לקראת השיעור הבא, סיכמנו שנתחיל לתרגל שאלות בבגרות משבוע הבא. להתראות

בכיתה יא' של עומר בן דוד:

הרשמים ממפגש המליאה בשבוע שעבר עדיין היו טריים. מצד אחד, התלמידות והתלמידים אהבו את ״אליס בארץ הפלאות״, ואת האפשרות לדון בטקסט מנקודות המבט השונות שכל מורה הציע. מצד שני, המפגש היה עמוס וזה הכביד עליהם באופן ניכר. עלו הצעות לצורות אפשריות אחרות למפגשי מיוחדים, למשל, אם הכיתות יישארו כפי שהן והמורים השונים יעברו ביניהן להרצאות קצרות.

כפתיחה לשיעורים הקרובים שיעסקו באמפיריציזם האנגלי, הצגתי לכיתה את הציר ההיסטורי שלאורכו ממוקמים ההוגים שבהם עסקנו, ואלו שבהם נעסוק. ובשיעור הזה, היו אלה ג׳ון לוק ודייוויד יום.

קראנו מתוך פרקי המבוא של ״מסה על שכל האדם״ של לוק, ובמקביל מתוך המבוא של ״מסכת טבע האדם״ של דיוויד יום.

דרך פרקי המבוא, ראינו איך המגמה האמפיריציסטית מתחילה כביקורת על המפעל הפילוסופי שקדם לה. שני ההוגים חשים אי נחת מהמעגליות של הפילוסופיה, מחוסר האפשריות שלה להתקדם או להגיע להכרעות. מבעד למבוא של לוק דיברנו לראשונה על הצורך להגדיר את היקף הידיעה, לתחם אותה ולהבין אילו אזורים בשכל האנושי אינם נגישים.

דרך המבוא של יום, התוודענו לחקירת השאלות הפילוסופיות הגדולות דרך המתודה הניסויית של מדעי הטבע.

הרעיונות עוררו התנגדות. הרבה תלמידים ניסו להציג את הפילוסופיה כתחום שהתקדמות אינה הכרחית בו. תחום שהקריטריון האמפירי לא מתאים לו. אבל ככל שקראנו את הטקסטים, קולות אחרים התחילו להישמע, ואז התרבו. התלמידים הסכימו עם הביקורת של לוק בדבר הנטייה הפילוסופית להתבטא במושגים מעורפלים שמייצרים ויכוחים ריקים, ולאי הנחת של האמפריציסטים מכך שהדיון הפילוסופי תמיד נגמר בסימן שאלה, ושמיוון ועד היום אותן שאלות נותרו פתוחות. האם זה לא אומר שיש בעיה מתודית?

התלמידים הסכימו מאוד עם הביקורת של לוק בדבר הנטייה הפילו לעשות שימוש במושגים מעורפלים ולא ברורים שמייצרים ויכוחים ריקים.

בסיום המפגש נשארנו עם שאלה: האם ניתן לתרגם כמה מהשאלות שהעסיקו אותנו עד כה, לחקירה אמפירית? ואם כן, איך?

בכיתה י' המשולבת של ענבל המאירי ויואב רונאל:

סיימנו לקרוא את הדיאלוג "קריטון", אירוע שזכה למחיאות כפיים ודיאלוג שיצר כמה אוהדים לגישה הסוקרטית וגם כמה מתנגדים אליה. היו לנו טיעונים מסדרים שונים - טיעונים רגשיים, טיעונים של כבוד וטיעונים בזכות קבלת החוקים הטובים (שכל אחד מהם עורר דיונים סוערים למדי), וגם הנחת יסוד שלפיה לא טוב לעשות דברים רעים, שהשאיפה היא לא לתקן עוול בעוול, מה שעורר ויכוח על טיבה של נקמה ושאולי דווקא הנקמה הכי טובה היא לא לנקום (ועלו תהיות, מה עושים עם רגשות של כעס ותסכול, ועד כמה קשה להשהות תגובות). דיברנו על הסיבות בגינן סוקרטס - אם הוא רוצה לעשות את הדבר הטוב ואוהב את המדינה האתונאית (והרי אי אפשר להפריד את המדינה מחוקיה) - לא יכול לברוח, וגם אין לו לאן לברוח, ואם יברח - אפילו בארץ המתים לא יתקבל בסבר פנים יפות.

אחרי ההפסקה התחלקנו לקבוצות עבודה. המשימות היו לערוך רשימה של הטיעונים המשמשים את סוקרטס להצדקת הבחירה שלו, וגם לבחור שיר אהוב ולחלץ ממנו את הנחת היסוד שלו. בזמן שהתלמידים עבדו על המשימות, ערכנו שיחות אישיות בעקבות עבודות סוף הסמסטר.