השבוע השישי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת חיפה
המגמה המשולבת (ספרות ופילוסופיה)
בכיתה י' של עומר בן דוד ועופר שור
בחלק הראשון המשכנו את הקריאה של הפוליטיאה דרך המשל של סוקרטס על האותיות הגדולות והאותיות הקטנות, ניסינו להבין את היחס שבין היחיד למדינה ודנו בשאלה מדוע בעצם צריך מדינה ומהי המדינה הראויה.
בחלק השני קפצנו למאה ה-20 ועסקנו במושג "האישי הוא הפוליטי." ניסינו להבין מה זה אומר ואיך זה משפיע על כל תחום בחיינו. קראנו שירים יפים וחזקים של לאה פילובסקי ויודית שחר, ולסיום התלמידים ניסו לכתוב דוגמה משלהם על היחס המעניין הזה.
היה מעניין, סוער ומחכים כרגיל.
בכיתה י' של עדי חבין וקובי אסולין:
השנה אנחנו מנסים להתמיד בפינה חדשה: פתיחה קצרה של השיעור שמובלת על ידי תלמידה או תלמיד, שמספרים על משהו מעניין שנתקלו בו, קראו, ראו. אתמול זה היה אדם, שניסה להציג לנו סרטון קצר שמסביר את דילמת הקרונית, שבה דנו בשנה שעברה במסגרת השיעורים על תועלתנות, אבל תוך שינוי מסוים של פרטי המעשה. היה מעניין להיזכר בשאלות שהעסיקו אותנו בשנה שעברה, גם אם הדוגמה עוררה מורת רוח מסוימת.
אחרי שבשיעורים האחרונים דיברנו על פרשנות ועל רולאן בארת, חשבתי (עדי) שכדאי שנקרא גם משהו משלו. קראנו יחד את הטקסט ״הסטייק והצ׳יפס״ מתוך ״מיתולוגיות״ וראינו איך בארת מסיר את מעטה התמימות גם מאובייקטים שנדמים אילמים כמו מאכל מסוים, ואיך אפשר וכדאי לזהות את המסרים שפזורים סביבנו ואת האופן שבו המרחב מלא בקודים תרבותיים שיש לחשוף.
עברנו לדוגמה נוספת, מעניינת, של פרשנות של אובייקט מפתיע. קראנו קטע מתוך ספרה של תמר ברגר ״הצדה - נופי שארית בישראל״, שמתאר את חירייה, את החפצים והחומרים שמגיעים לאתר ומופשטים מזהותם ושימושם ותחת זאת מקבלים את הזהות החדשה ״זבל״. היה מעניין להשתתף בדיונים שהטקסט פתח: על המילים השונות שמתארות זבל ועל הבחירה הלא-תמימה בכל אחת, על תחומים שונים שבהם נעשה מיון לאשפה וללא-אשפה.
בהמשך לשני האובייקטים האלה, שנמצאו מעניינים וראויים לפרשנות, ביקשנו מהכיתה להתרכז בשקט רבע שעה, לבחור אלמנט או אובייקט במרחב הציבורי, ביומיום, ולכתוב עליו פרשנות ברוח הטקסטים שקראנו. בהתחלה חששתי שהמשימה לא תהיה ברורה, אבל גם אם אחרי מאמץ, הכיתה השתתקה והרוב ישבו וכתבו. האובייקטים שהם בחרו לעסוק בהם היו מרתקים: פטיפון, תחתיות לכוסות, עיפרון מכני, ציפורניים, בקבוק רב פעמי, אוזניות גדולות, כובע גרב, תיק עם הדפס של הארי סטיילס, תכשיטים. ביקשנו ארבע מתנדבות שיקראו את הטקסטים (ומהשאר אספנו את שלהם לקריאה בבית), ושמחתי מאוד שכל הטקסטים עצמם היו מאוד מוצלחים, נוקבים ועם הרבה מאישיות הכותבות. לתחושתי, הכתיבה עלתה יפה מאוד.
בזמן שנותר התקדמנו לקראת הנושא הבא: אהבה. כפתיחה לקריאה ב״המשתה״ קובי הציג את הטקסט, את המשתתפים, את השינוי שחל בכתיבה של אפלטון ובדמותו של סוקרטס. לקראת הדיון ב״ארוס״, קובי ביקש מהתלמידים לנסות להסביר או לתאר מה זה, אילו תחושות, מצבים או אפשרויות נכללים במחשבה על המושג הזה
בכיתה יב' של ענבל המאירי ואושי שהם קראוס:
שיעור גדוש, עמוס בכיתה יב' בחיפה.
מתחילים בקריאה.
זה החלק הטכני במירכאות. הקשה. אמנם ג'ון סטיוארט מיל הוא לא הכי קשה לקירה, אבל.....אנחנו עוברים פסקה פסקה בקול וקוראים.
האם התלמידים איתי?
בתחילה אני מרגיש שכן.
אבל לאט לאט אני הולך ומאבד.
מה עושים?
אני מסכם על הלוח עקרונות, ומנסה להרחיב, אבל זה הולך וגולש מתוך הקריאה.
לתת להם לקרוא לבד?
הם לא ילכו לאיבוד בכלל.
אני מציע להם לקרוא על הטקסט בספר (שלי). זה עוזר. מקל קצת.
בסופו של דבר אני נסחף בעצמי. אנחנו גולשים בשיחה ערה ל..תורת משחקים, ומדברים על החשיבות של ניתוח ברוח תורת משחקים שיקולים אתיים, ובמיוחד בסגנון מיל ובנת'ם.
אבל....הרוב לא מכירים את המושג "תורת משחקים", ואנחנו מדגימים עם משחק האולטימטום ועם מכירה פומבית של דולר, הקלסיים. מסיימים בסרטון, קלסי ומוכר גם הוא, על מכוניות אוטונומיות תועלתניות לעומת מכוניות אוטונומיות אגואיסטיות.
הפסקה.
אחרי ההפסקה התלמידים מתיישבים לעבוד על תרגיל ההערכה החלופית לבגרות: כתיבת סיפור ילדים הממחיש בעיה פילוסופית. התלמידים עובדים בזוגות ואנחנו יושבים איתם, בתורות. ענבל מובילה בעדינות ועומק ואני מסייע. כאשר יש קבוצה שזקוקה להעמקה פילוסופית אני מכוון וענבל מובילה את המסגרת והמהלך כולו.
הרעיונות מקסימים.
- ילדים בגן שמנסים להבין איך מחלקים עוגה על פי עקרונות שונים של צדק חלוקתי (אריסטו, ונוזיק ורולס)
- שתי ילדות מדברות ולא ברור, מי החברה הדמיונית של מי
- פרדוקסים לוגיים כסגנון דר סוס
- ילד יודע כל (לגעתו) שלומד מסלע סוקרטי
ספרות ערבית
בכיתה יא' של עלי קאדרי ויעל אבוקרט
בשיעור הזה הקדשתי את החלק הראשון להמשך הלימוד של תוכנית הלימודים של הבגרות. עסקנו בשירת האהבה בספרות הערבית לאורך היסטוריית הספרות הערבית, בין שירת האהבה ההומנית לשירת האהבה האלוהית, בדיון סביב שירתו של בשארה אלכורי- יבקי ויצ'חק. הסברנו כמה בתים מהשירה ויצאנו להפסקה.
בחזרה לחלק השני, עסקנו בעוד תרגיל כתיבה, על טקסטי אהבה. קראנו משירתו של מחמוד דרויש- יטיר אלחמאם. וביקשתי בתרגיל לכתוב טקסט לאהוב המחכה לי..
אחרי 20 דקות של כתיבה, התחלנו בסבב הקריאה, וכמובן כל התלמידים שיתפו את הטקסטים שלהם, וסיכמנו את המפגש בחיבור בין הסגנונות של הכתיבה הפואטית על האהבה.
Comments