16 שבועות מאחורינו. ראשית, אבקש לספר לכםן על כנס התלמידים הראשון של בתי החינוך של 'דרך רוח' שיתארח באונ' ב"ג ב 13/3/19.
שיתוף פעולה שלנו עם הפקולטה למדעי הרוח ועם המחלקה לספרות באונ' ב"ג 'הוליד' כנס מרתק בנושא 'אומץ לב' (מצורפת תוכנית הכנס).
יש למה לחכות ולצפות!
עד אז, אנחנו ממשיכים ללמוד, הנה זה מה שהתרחש אצלנו אמש:
בכיתת הפילוסופיה של ד"ר אושי שהם קראוס:
אתמול בכיתת הפילוסופיה למדנו בדרך לא שגרתית. עמדתי אל מול הכיתה ובמשך שעה
וחצי לימדתי תועלתנות. כן, כמו שלמדו לפני מאות ועשרות שנים. זה לא אומר שלא היו ויכוחים ודיונים.
היו גם היו, והיה גם לי מעניין 😊.
בעצם למדנו רקע: החל מאפיקורוס (שאותו נקרא בשבוע הבא), דרך בנת'אם ועד מיל.
הגדרנו, ביררנו מושגים ובעיות והתלמידים כתבו.
אחרי ההפסקה התחלקנו לצוותים והמשימה הייתה לעבור על הטקסט של מיל ממעוף הציפור: לסרוק ולסקור ולא להתעכב על כל שורה שלא מבינים. המטרה: ללמד את אושי על הטקסט, לחפש טעויות שלי והסתייגויות שמיל היה מעלה אילו היה בשיעור שלי.
היה מוצלח?
לא ממש.
הרבה קיטורים ועייפות.
הרבה עבודה לא נעשתה ובשיעור הבא נלמד ביחד שורה שורה.
בסוף השיעור טליה הציגה בפנינו את הנושא של עבודות חקר ודיברנו על הבגרות. ובסוף חילקנו תעודות פנימיות שלנו.
בכיתת הספרות של יעל איזנברג:
לקראת כנס התלמידים במרץ, שאחת מגולות הכותרת שלו היא מפגש עם אתגר קרת, קראנו אתמול את הסיפור ״מחר קופה״ מתוך ספרו החדש (שרק השבוע זכה בפרס ספיר!) ״תקלה בקצה הגלקסיה״. הסיפור מצא חן בעיני התלמידים, שהעריכו את השימוש בשפה יומיומית ונאמנה לחיים ואת הדיוק של קרת בהצגת הסיטואציה - אבא עצבני שהחליט לפנק את בנו ביום ההולדת עושה בלגן בחנות ממתקים בקניון. בתגובותיהם הראשוניות לסיפור גילו אמפתיה מפתיעה כלפי האב המספר, איש בכלל לא חביב, שמתנהג ומדבר באלימות, ומשקר בלי הפסקה לבן שלו ולעצמו. התלמידים הבחינו (אך ביטאו זאת בנימה מבינה ולא שיפוטית), שבעוד שהאב אומר לעצמו שהדבר היחיד שמניע אותו הוא הרצון לשמח את בנו, מאחורי פעולותיו מסתתרים מניעים חזקים לא פחות: הרצון לנקום בגרושתו, השאיפה להשיב לעצמו תחושה של שליטה בחייו והרבה כעס שמחפש מוצא.
מתוך השיחה על המניעים, תלמידה העירה על מתח מעניין שמתקיים בסיפור: אנחנו מקבלים את הדיווח על ההתרחשות בגוף ראשון מפי האב, אך קוראים את הסיפור כאילו מעל לראשו - לוקחים בעירבון מוגבל את כל מה שהוא מספר (למשל על גרושתו), ומבינים כל מיני דברים שהוא עצמו לא מבין (למשל שהבקשה של בנו, שאבא יקנה לו מכל החנות דווקא את הקופה, היא לא גחמה תמימה של ילד שלא מבין אלא בחינה של גבולות). דיברנו, מכאן, על המושג ״מספר לא-מהימן״, וניסינו להבין מהם הדברים שהופכים את המספר שלנו לבלתי מהימן.
הניסיון הזה עורר הרבה הערכה כלפי קרת, שהצליח לגרום לנו לצפות בהתרחשות מבחוץ (אמרנו שאם מבטנו היה מצלמה הוא בטח היה מצלמת האבטחה בחנות), למרות שהדיווח עליה צמוד לנקודת מבטו של האב. סיימנו בתרגיל כתיבה קשה (קשה מדי??): לכתוב סיפור עם מספר לא-מהימן. התלמידים ביקשו להמשיך את הכתיבה גם בבית, ואת התוצאות נקרא בעוד שבועיים
Comments