השבוע ה 29 למניין שבועות הלמידה בבית החינוך למדעי הרוח באונ' בר אילן. זה מה שהתרחש אצלנו אמש:
במגמת הספרות:
בכיתה יא' של יעל איזנברג - אתמול קיבלתי מהתלמידים את עבודות הסיום, ופתחנו את השיעור בשיחה על החוויה של כתיבתן. עניין אותי אם התלמידים מרגישים שיפור ביכולות הכתיבה שלהן/ם, ואם הכתיבה פחות קשה להן/ם מאשר בעבר.
התשובה, בגדול, הייתה שהכתיבה עדיין קשה, אבל בדרך אחרת... הם מודעים יותר מאשר בעבר לצורך לנסח טענה ברורה, ולארגן את התשובה כך שיהיה ברור כיצד מרכיביה השונים משרתים אותה, אך זה עדיין כרוך במאמץ רב.
לכבוד הגשת החיבורים, והעבודה שגמרנו את תכנית הלימוד שלנו, ניצלתי את ההזדמנות לעשות הפסקה ברצף ולהעביר שיעור מקסים של ננה אריאל על נרטיבים - כבר משנה שעברה חיכיתי להזדמנות המתאימה להעביר אותו לכיתתי.
דיברנו על האפשרות לספר סיפור מעשה אחד בכמה נרטיבים, ונתנו לכך דוגמאות רבות, אישיות, פוליטיות ואקטואליות. למשל, הצענו נרטיבים שונים שמעניקים משמעות למשבר הקורונה העולמי – מסיפורים משפחתיים, דרך הרהורים על
ההפרעה לשגרת בית הספר והשפעתה השונה על כל אחד מהתלמידים בכיתה, ועד לנרטיבים גדולים יותר שבהם הקורונה ממושמעת כעונש על חטאי האדם, וסרטוני חיות הבר המשוטטות ברחובות נושאים בשורה דרמטית של צדק לעולם החי.
אחר כך קראנו ב"הסיפור החמישי" מאת הסופרת הברזילאית קלריס ליספקטור שמציג חמש גרסאות לסיפור מעשה אחד: אישה מתלוננת על ג'וקים בבית ומביאה להריגתם. דיברנו על הדרכים השונות בהן אותו אירוע מאורגן בטקסט:
איפה הוא מתחיל ואיפה הוא נגמר? עם מי אנחנו מזדהים וכיצד נוצרת ההזדהות הזו? מה נמסר בפירוט, מה נמסר בקיצור ומה נשאר בחוץ? כיצד רמיזות ספרותיות משרתות את הנרטיב? בחלקו האחרון של השיעור התלמידים כתבו בעקבות ליספקטור סיפור אישי בכמה נרטיבים שונים, והקריאו את הטקסטים בכיתה.
בכיתה י' של מורן בנית - הקדשנו את השיעור הראשון לסיפור של יהושע קנז "מומנט מוסיקלי". התלמידים התבקשו לקרוא את הסיפור מראש, ולענות בהרחבה על שתי שאלות. מדובר בהתנסות ראשונה של קריאה לבד, ותחילה שוחחנו על הקשיים שבהם נתקלו התלמידים בקריאה שנגעו בעיקר לשפה הגבוהה, ואורך היריעה.
אחרי כן התמקדנו בשאלה הראשונה העוסקת בתהליך הנפרדות של הגיבור מהוריו. מהו תהליך הנפרדות האמור? היכן אנחנו מוצאים את ביטויו בסיפור? ולאן הוא מוביל? התחקנו יחד אחרי רגעי הנפרדות של הגיבור מהוריו, ושוחחנו על האופן שבו תהליך הנפרדות מוביל לגילוי העצמי של הגיבור. התלמידים הביעו הזדהות עם הגיבור ושיתפו ברגעים דומים שחוו ביחס להוריהם.
בחלק השני של השיעור נפגשנו עם כיתת פילוסופיה, ושוחחנו יחד עם טליה ואור על האפשרות של כתיבת עבודת גמר. התלמידים הביעו עניין וסקרנות, ובקבוצות קטנות חשבנו על נושאים אפשריים למחקר. אחת התלמידות הציעה למשל לבחון את
הקשר בין הביוגרפיה לבין היצירה של סופר מסוים. אפשרות אחרת הייתה לבחון את היחסים שבין הטקסט המוקדם לטקסט המאוחר של כותב/ת מסוים, תוך התמקדות ברעיון החוזר לאורך היצירה.
במגמת הפילוסופיה:
בכיתה יא' של ד"ר אושי שהם קראוס – אתמול חילקנו את השיעור לשניים. בחלק הראשון התלמידים עבדו על פרק בפודקסט מזכרת לסיום השנה. כל אחד התבקש לייצר טקסט על פילוסוף או על פילוסופיה ואולי אפילו על דברים רחבים יותר.
התלמידים הקליטו את הטקסטים והעבירו לי בווטסאפ לצורך עריכה. בחלק השני המשכנו עם שפינוזה. והיה ממש לא פשוט. עד עכשיו היינו בהגדרות ועכשיו הגענו למשפטים. המטרה היתה לקרוא משפט של שפינוזה ולנסות להבין את ההוכחה שלו,
בה הוא מסתמך על ההגדרות. כלומר, לקרוא משפט ולהראות באיזה אופן הוא גלום בהגדרות.
היה ממש קשה. התלמידים ניסו להסביר והסבירו או באמצעות שימוש זהה במילים של שפינוזה (שזה לא ממש הסבר) או בדימויים לא מובנים.
והנה, קפץ לי לראש רעיון. מאחר שהחומר כל כך אבסטרקטי, ביקשתי מהם לאייר כל משפט באיור אבסטרקטי. היו דברים מדליקים שהראו הבנה עמוקה ואינטואיטיבית של (סותר?) של המשפטים. אבל, מה עושים בבגרות? מאיירים גם 😊.
בשבוע הבאז אציג סקירה ארוכה יותר שלי על המהלך של שפינוזה כדי להתחיל לסגור את המעגל.
בכיתה י' של ד"ר רמי גודוביץ – החלטנו לעבור יחדיו על קטע הקריאה מתוך ״הנחות יסוד למטפיסיקה של המידות״ של קאנט, עליו צריכים התלמידים למלא אחת ממשימותיהם. השאלה הייתה למצא בקטע את נימוקיו של קאנט לטענה כי הכוונה, ולא התוצאה, היא המושא של ההערכה מוסרית. התלמידים התלוננו כי זיהו מספר מצומצם של נקודות וחששו כי הם מפספסים משהו. בקריאה מדוקדקת ראינו שאכן, בטקסט הקאנטיאני יש להתרכז בכל מילה, בכל ביטוי ולזהות את הרמזים וההתייחסויות השונות לקודמיו, ולהקפיד להבחין בדקויות ובאבחנות שהוא מבחין. מה ההיגיון לסייע לתלמידים להשלים את המשימה? התשובה פשוטה: המטרה של הקורס היא ללמוד לקרוא
וללמוד לכתוב. ההצלחה להגיע לתשובה בכוחות עצמם אינה תמיד העיקר.
לאחר מכן, הצטרפנו לפאנל ההכרות עם האפשרות לכתוב עבודת גמר, בו השתתפו יחדיו תלמידי פילוסופיה וספרות. שמענו מהמורים על חווית כתיבת הדוקטורט שלהם ועל האופן בו הם בחרו את נושא המחקר שלהם והתפצלנו לחדרים וירטואליים בהם היה על כל קבוצת תלמידים לנסות לנסח שאלת מחקר יחדיו, או לפחות, לחשוב על כיוון ראשוני. היה מעניין ופורה. כולנו סקרנים לראות מה יבחרו התלמידים: כמה יפנו למסלול כתיבת עבודת גמר ומה יבחרו לחקור?
Comments