את שבוע הלימודים ה 29 בבית החינוך באונ' ב"ג בנגב פתחנו אתמול עם מפגש מרנין ומרגש עם המועמדות והמועמדים החדשים מכל רחבי הדרום שיהיו חלק ממחזור ד' של בית החינוך.
לומר את האמת, היו לנו לבטים קשים לגבי עצם קיומו של המפגש. המציאות שנכפתה בשבועות האחרונים על תושבי הדרום אפשרה לנו להגיע רק לחלק מבתי הספר באזור ולהציג בפני התלמידים את נפלאות בית החינוך.
חששנו שחלק מהתלמידים שכבר נרשמו יחשוש להגיע לאונ' בתחבורה הציבורית אבל בסופו של דבר החלטנו שהחזרה לשגרה חשובה יותר מכל וקיימנו את המפגש.
30 תלמידות ותלמידים מכל חרבי הדרום (ירוחם, אופקים, דימונה, עומר, ערד, מיתר וב"ש) הגיעו אמש והקשיבו בקשב רב לצוות בית החינוך ולתלמידות הבוגרות שלנו (אל דאגה יש גם בוגרים ).
כולנו תקווה שנפגוש שוב את כולם.ן ותלמידים נוספים מיד לאחר חופשת הסוכות, בפתיחת שנה"ל הבאה.
חוץ מזה הספקנו כמובן גם ללמד:
מחזור ב' (יב')
ספרות (ד"ר מורן פרי) – בחינת המתכונת! קשה להאמין ששלוש שנים מגיעות לסיומן ☹
מחזור ג' (יא')
ספרות (ענבל המאירי) - אחרי תזכורת קצרה של מאפייני התיןאטרון האליזבתני ועל כך שבהיעדר אפקטים, התאטרון התבסס על איכויות המשחק ועל המילה (מה שהופך את השפה עצמה לסוג של גיבורה במחזה), ואחרי תיאום ציפיות ביחס לחוזה הבלתי כתוב שלנו עם שקספיר עם כניסתנו לקומדיה שלו, התחלנו לקרוא קריאה צמודה את המערכה הראשונה של "מהומה רבה על לא דבר", כולל משחקי תפקידים. תוך כדי קריאה אפיינו את הדמויות על מערכות היחסים ביניהן, התאהבנו בביאטריצ'ה (ליהיא אמרה שהיא הייתה עוד יותר חוגגת אם הייתה חיה במאה ה-21), התלהבנו ממשחקי השפה ומהתחבולות ובעיקר צחקנו המון. אחר כך ראינו את המערכה הראשונה בסרט של קנת בראנה. נמשיך בשבוע הבא.
פילוסופיה (אילן בר דוד) - החלק הראשון הוקדש לסרט דוקומנטרי על סארטר, ולתלמידים שלא הספיקו לענות על השאלה הרביעית במבדקחן ניתנה הזדמנות לכתוב תשובה ולהגיש. פעילות זו תוכננה מראש משום שנאלצתי להגיע מאוחר לשיעור, ונויה עזרה לי לתפעל מרחוק. החלק השני נפתח בבלדה הידועה של גתה – "שר היער" – בתרגומו של טשרניחובסקי. התלמידים התוודעו לראשונה ליצירה של המשורר, הסופר והמחזאי הגדול – יוהאן וולפגנג פון גתה.
קראנו את הבלדה הלא פשוטה הזו, ודיברנו על שתי אפשרויות לפרשנותה: התייחסנו ליער כמטפורה למחלה הגורמת להזיות הילד, ואחר כך לבלדה כשיקוף של מאבק בין שני זרמים של התקופה: הרומנטיקה (ישנם דברים שהם מעבר להשגת השכל), והרציונליות (ביטול הנסתר על ידי התבונה והשכל שיכולים לפענח את העולם). הילד מייצג לכאורה את התפיסה הרומנטית "אבי, שר היער, כלום אינך מכיר? בראשו לו עטרת, זנב לו שחור".
והאב מייצג לכאורה את הגישה הרציונלית שהוא מבטל את דברי בנו ונותן הסבר הגיוני למה שהוא רואה "מטלית ערפל היא, בני, על פני היאור". אחר כך חזרנו לסארטר. דיברנו על משפטו הידוע "הגיהינום הוא הזולת", הלקוח מתוך המחזה שלו "בדלתיים סגורות", ניסינו לעמוד על טיבו ועל ההקשר הפילוסופי. לבסוף קראנו קטע קצר של סארטר "אנשים טובים בורחים מחירותם ומסוגלים לרע ביותר". התחיל דיון סוער על החופש של האדם והמועקה שהיא מסבה לו.
לסערה הצטרפו כתלמידים מן המנין גם שי זילבר ונויה הררי.
היסטוריה (ד"ר אבי-רם צורף) - עסקנו בשיעור בעידן הרפורמות שהוביל דנג שיאופינג, באופיין של הרפורמות ובתנועת המטוטלת הפוליטית שנוצרה במסגרתן, בין קבוצת המתונים בתוך המפלגה, שביקשו להוביל שינויים מדודים ומדורגים, לבין הרפורמטורים הרדיקלים שביקשו להוביל מהלכים ניסיוניים ושינויים רחבי היקף. עמדנו על האופן בו הרפורמות אף יצרו מרחב מוגבל לביקורת פוליטית, שנחסמה לאחר שזו הופנתה באופן כולל כנגד הדיקטטורה החד מפלגתית.
המשכנו בתיאור אי היציבות והאינפלציה הגבוהה שנבעה מתנועת המטוטלת החוזרת ונשנית, שהובילה בסופו של דבר לפרוץ המחאות ב-1989 בכיכר טיינאנמן, ולטבח בכיכר ב-4 ביוני באותה שנה. דנו בייצוגים השונים של הטבח, בתמונה המפורסמת של המורד האלמוני מול הטנק שצולמה בידי צלם של ה-AP, ובאופן בו הוא המחיש את ייצוגו של המרד בתקשורת הבינלאומית ואף לאחר מכן, בסדר הפוליטי שלאחר המלחמה הקרה, ולעומת זאת בייצוגים הוויזואליים שנעשו על ידי המפגינים עצמם.
מחזור ד' (י')
ספרות (עידו פלד) – בתחילת השיעור ביקשתי מכל אחד לכתוב זיכרון ילדות בכמה שיותר פירוט, תוך מחשבה על הדמויות שמופיעות בזכרון, דברים מפתיעים שהוא זוכר/לא זוכר, תחושות, צבעים... ואחרי שהם סיפרו את הזכרונות (חלקם קראו וחלקם סיפרו בעל פה) דיברנו ארוכות על פרויד - על היסטריה, על הלא מודע, ועל חלומות. צפינו גם בקטע קצר מתוך "בטיפול". בחצי השני של השיעור דיברנו על הקשר בין פרויד לספרות, ובעקבות הקריאה של פרויד בחלום על אירמה ביקשתי מהם לכתוב על הזכרונות של עצמם, לאו דווקא מכיוון פסיכולוגי, אלא כתגובה לטקסט ספרותי. זה היה תרגיל מאוד מעניין, שאני מתלבט אם נמשיך לעבוד בעקבותיו בשבוע הבא.
בסוף השיעור יצאנו לשבת בחוץ ודיברנו קצת על השיר "גדי בריצ'מונד" של רביקוביץ.
פילוסופיה (ד"ר רמי גודוביץ) - בתחילת שיעור הפילוסופיה נקלענו, עקב התמודדות שעלתה, לדבר על הנושא הקשה של צעירים השמים קץ לחייהם. דיברנו בעיקר על הקושי העצום בעצם ההתמודדות אבל גם על השאלה אם קאנט צדק ומדובר בהפרה של חובה, או, לחילופין, פשוט בסוג של טעות. השיחה היתה מאוד טעונה אך, נדמה לי, הזכירה את החשיבות של העיסוק בסוגיות קשות, ההתמודדות, השיתוף והחשיבה הביקורתית המשותפת.
בהמשך, סיפרתי להם על מאמר שקראתי לקראת הרצאה לה עמדתי להאזין בהמשך הערב, של חוקרת חשובה (קורה דיימונד, מנפלאות הזום) על הפילוסופיה של ויטגנשטיין. הקראתי להם את אחד הסעיפים מה״חקירות הפילוסופיות״ בו ויטגנשטיין מדבר על המוסד החברתי במסגרתו בני אדם משתמשים בכסף, המוסד במסגרתו יש מובן לדבר על הערך של כסף. ביקשתי לשאול האם השימוש במטבעות דיגיטליים, כאלה שניתן להצביע על הבסיס הפיסיקלי העומד, לכאורה, מאחורי הערך שלהם (אך אינו קובע את ערך חליפין שלהם) משנה את התמונה ומחלצ את התלות של ערכם במוסדות החברה. ערכנו כמה אנלוגיות לנושאים הנראים רחוקים אך התגלו כקשורים: המחקר הנוירולוגי והאופן בו הוא לעיתים מתיימר לגלות לנו את טבעם של מצבים נפשיים.
והמחקר הכימי של חומרים טבעיים סביבנו. ראינו שאפילו במקרים אלה קשה להפטר מהתפקיד שנורמות החברה ומוסדותיה תורמים למשמעות הביטויים המתארים תופעות אלה. עזבנו את הדיון הכללי ופנינו חזרה לחומר הלימוד, לתרגיל קריאה ועבודה עצמאי על תורת התועלתיות של מיל.
Comments