ספרות (ענבל המאירי) - המשכנו עם דליה רביקוביץ', דיברנו קצת על הביוגרפיה שלה, על מעמדה בשירה העברית ועל התדמית שדבקה בה (אומללה, בודדה) ולעומתה הכוח שיש בשירתה. דיברנו על הפצע שהיא נושאת איתה מאז מות אביה (או כפי שאמרה בראיונות "אני לא הרגשתי אף פעם אהובה. הרגשתי אהובה עד גיל 6") ובהמשך לו קראנו את השיר "עומד על הכביש". אח"כ צללנו לשיר "תמונה". קראנו אותו כמה פעמים (וגם הקשבנו לביצוע של יהודית רביץ) וסימנו מילים, משפטים, שאלות שהתעוררו (מה זה אומר להכחיל מהשמש? וקינאנו בילדה עד ששכחנו את מה?). דיברנו על התמונה החיצונית שמשורטטת בשיר (הנוף, המטפורות, הדימוי, כפל המשמעות של פרחו) והפנימית - שיש בה רגשות כמו צער, קנאה, תחושת בדידות, אחרות, קיפוח. דיברנו על ההתבוננות מהצד על הבנות "המושלמות לפי הסטנדרט" כמו שהגדירה אביב, ועל המפלט שבטבע שם הדוברת בשיר היא כבר לא הילדה המקופחת אלא דווקא הנבחרת - זו שזוכה להתייחד איתו, להגות בו סיפורים, להפליג בדמיון, להכיר עצמה טוב יותר ולהיוולד כמשוררת. התייחסנו לאפקט של השיר עלינו כקוראות גם דרך חזרות בשיר (למשל ביחס לריבוי של ו' החיבור הייתה הסכמה על כך שמאחר שהשיר נכתב ממרחק זמן, הריבוי של ו' החיבור נותן תחושה של זיכרונות שעדיין חיים בדוברת של השיר כאילו הם מתרחשים כאן ועכשיו, או ביחס לחזרה על השורש אה"ב עלתה האפשרות שמי שלא חשה נאהבת התמירה את הרצון הזה באהבת האמנות). אח"כ יצאנו לתרגיל כתיבה - הראשון "מסכם" (26 מילים על חוויית הקריאה בשיר) והשני תרגיל של זום אאוט וזום אין: תיאור של תמונה כלשהי וכניסה אליה דרך חוויה או רגש.
פילוסופיה (אילן בר דוד) - אלה הביאה לנו את השיר I want a dog של זמר צעיר העונה לשם הובו ג'ונסון. חשבתי שאני קשיש בשביל להכיר אך לא הייתי היחידי כלל. קראנו, ובכן קראנו, ואז הקשבנו.
השיר לבדו ודאי אינו עומד לבדו וכו' אך הביט שנתווסף בשמיעה הפכו לחביב בשביל לחבבו ותו לא, וריחפו שוב השאלות אמנות מהי, קריטריון ההנאה והיחס בינה לנמעניה.
מכאן ואילך – הקדשתי את מירב הזמן לשני העניינים החשובים ביותר לגבינו: עבודות החקר ובחינת המתכונת והבגרות, שתיהן בחודש מרץ המתקרב.
בקשר לעבודות החקר החלטתי להתניע בצורה הבאה: עברתי תלמיד-תלמידה וביחד עם השאר עזרנו לכוון פחות או יותר מה מעניין אותו-אותה לחקור באופן אישי. כתבתי לי בצד את הנושאים הכלליים כדי לשלוח לכל אחד-אחת כמה חומרי קריאה בנושא כדי להלהיב (בתקווה) לקבל מעט השראה ולהתחיל להבין איך ניגשים לנושא הנבחר.
בקשר לבחינות, התחלנו לחזור על החומר ממעוף הציפור. חזרנו אחורה בזמן לסוקרטס ולאפולוגיה ודיברנו על רעיונות ספציפיים לחידוד הזיכרון. אך ברור שעליהםן המלאכה לגמור בבית בקריאת הטקסטים הרלוונטיים.
כך נמשיך הלאה לאפלטון, אריסטו וכו' לפי סדר כרונולוגי, ובתקווה שזה יעודדם להתחיל ולא לחכות לרגע האחרון.
היסטוריה (ד"ר אבי-רם צורף) - התכנסנו שוב אל משבצות הזום, והפעם למדנו את מאמרה של איריס רחמימוב "היסטוריה קווירית- אי קונפורמיות מינית ומגדרית". דנו בהקשר ההיסטורי של צמיחתן של הקטגוריות "הומוסקסואל" ו"הטרוסקסואל" כמושגים שביקשו להתעמת עם המונח האתי והמשפטי של ה"סודומיט", וכנגד השיח הרפואי והפסיכיאטרי שהתגבש במאה התשע עשרה וביקש להגדיר מיניות "בריאה" למול מיניות "חולה".
הצבענו על האופן בו הקטגוריות הללו ינקו מהשיח הבוטני בן הזמן כחלק מן הניסיון לצאת נגד הסימון של ההעדפה המינית ההומוסקסואלית כ"לא טבעית", ולהצביע על העיגון של מכלול ההעדפות המיניות בידע על ה"טבע".
המשכנו בדיון בהיסטוריה החברתית של המסגרות החברתיות שאפשרו את קיומן של העדפות מיניות א-קונפורמיות, ובהיסטוריה של גופי הידע שהתפתחו במסגרות אלה. משם המשכנו לדיון באופני ההגדרה העצמית של להטב"קים ובצורות התגבשותן, ובאופן בו דחק בשני העשורים האחרונים המונח "קוויר" - שבראשית המאה העשרים נקשרו בו מטענים שליליים ואז חברות וחברי הקהילה הגאה נמנעו מן השימוש בו - את המונח "גיי", שהיה המונח המרכזי בשנות השבעים והשמונים. ניסינו לחשוב על ההקשרים הגלובליים של עליית המונח "קוויר" (מילולית - ייחודי, יוצא דופן) דווקא בתקופה זו, וניסינו לחשוב גם על האופן שבו יש לחשוב את ההיסטוריה של הקהילה הגאה של א-קונפורמיות מינית מתוך המתחים המרכיבים את הקהילה עצמה, ומתוך התחשבות ביחסי הכוח המתקיימים בתוכה - מחשבה על המפגש בין צירים מגדריים ומיניים, ועל השליטה הגברית שנשים לסביות נאבקות מולה בתוך הקהילה עצמה, ועל המחירים החברתיים העצומים שטרנסקסואלים משלמות.ים על העדפותיהןם המיניות, שהם מחירים שונים מחברותיהן וחבריהן לקהילה הגאה.
מחזור ד' (יא')
ספרות (עידו פלד) – נפגשנו בזום בפעם השנייה (ואולי האחרונה לסבב הזה?). התחלנו מיד עם חזרה על שירים שלמדנו בעל פה, ואז העברתי את המושכות לנגה, שהתחילה את הלימוד ב"אנאבל לי" של אדגר אלן פו.
נגה כותבת עבודת גמר על אהבה ומוות בכתיבה של פו, והיא ידעה להסביר את המהלכים בשיר ולתת רקע ביוגרפי וסגנוני חשובים לקריאה ביצירה. דיברנו על ה"ווייבים" ("אַפֵקט" בלי לומר "אפקט"...) שעולים מהשיר, על היחס בין אימה לרומנטיקה, בין סיפוריות ילדותית לבין איום, ועל אובססיה. עצרנו את הדיון בשיר באיבו - בשבוע הבא נמשיך איתו.
בחצי השני של השיעור דיברנו על 2 הפרקים הראשונים בסדרה שהתחלנו לראות יחד, "אמריקה נגד אוג'יי סימפסון" - התלמידים מאוד אוהבים בינתיים, וזה הרבה. כל שבוע הם יראו בבית עוד פרק ונדבר עליו כמה דקות בשיעור.
אחר כך חזרנו ל"הגלגול" של קפקא וקראנו ביחד את הסוף של הסיפור, שהשאיר אותנו מדוכדכים למדי. היה דיון לא צפוי על התמודדות עם חברים ובני משפחה שהשתנו, או שעברו איזה שינוי, וחלק מהתלמידות אמרו שלפעמים הדרך היחידה להתמודד היא באמת להוציא אותם מהחיים שלך. זה היה לא קל, ולא לגמרי על-קפקא, אבל נאמרו דברים יפים וחכמים.
פילוסופיה (ד"ר רמי גודוביץ) - בשבוע שעבר נתנה נגה, המתלמדת בכיתתנו בתכנית להכשרת מורים לפילוסופיה והשבוע, הזמנתי אותה להציג בפני התלמידים סרט עם פן פילוסופי, לבחירתה, ולשאול ולתת להם משימת כתיבה.
אני לא צפיתי בסרט ואת תוצרי הכתיבה אקרא אני וכך נדרשו התלמידים/ות להקפיד הקפדה יתרה על הכלל: ״כתבו כך שקורא שאין לו מושג על מה אתם מדברים יבין על מה אתם מדברים, מה הטענות בהן אתם מתמקדים ומה אתם מבקשים לטעון או להגיב להן״. אני סקרן אולם התלמידים דיווחו שהמשימה היתה מעניינת ומאתגרת. בהמשך, דיברנו על השאלה באיזו מידה אנחנו אחראיים על האופי שלנו ונגענו שום בשאלה של דטרמיניזם ובדיון הפילוסופי על גורל.
סיפרתי לתלמידים לאן נמשיך מכאן: לאמפריציזם, אליו נגיע בהקשר של המהפכה המדעית, עליה נדבר בשבוע הבא.
מחזור ה' (י')
ספרות (עדי חבין) – התחלנו את השיעור בתרגיל כתיבה אוטומטית. 6 דקות, בלי לחשוב ובלי לתכנן, רק לכתוב את מה שיוצא מהעט. דיברנו על מה שהתרגיל מעלה, על ההפתעה מדברים שאנחנו עצמנו כתבנו בלי לתכנן ועל החיבור של אסוציאציות מוזרות עם מחשבות שליוו אותנו קודם. ביקשתי מהן לקרוא שוב את מה שיצא ולבחור משפט, מילה או רעיון שתופס בקריאה שנייה את תשומת ליבן ומעניין אותן. מה שהתגלה: אזכור של גלקסיות, רשימה של פריטי מזון ומקצועות, התחלה של סיפור קצר על מישהי שמחליפה עבודה אחרי שבע שנים, והמשפט ״הופתעתי שלא ידעתי שאני עיוורת״ (פרפרזה שלי). דיברנו על רגע הבריאה הזה של משהו מתוך כלום, ומכאן פנינו שוב למיתולוגיה וקראנו את מיתוסי הבריאה של בראשית, של המיתולוגיה הסינית ושל המיתולוגיה היוונית. ניסינו להשוות ביניהם, לראות מה דומה ומה שונה, איזה מין תוהו ובוהו כל מיתולוגיה מציגה ואיך נוצר משהו מכלום.
עשינו גיחה קטנה למיתוס של נרקיס והתבוננו בציור של קראוואג׳יו בניסיון לחדד את כלי ההתבוננות והניתוח, וסיימנו בפגישה ראשונה עם האלים האולימפיים.
פילוסופיה (שי זילבר) - אריך פרום לקח אותנו לדיונים על תרבות הצריכה, בדידות, מודרנה, מרקסיזם, ביקורת דת. האחרונה העמיד כמה מהתלמידות על הרגליים האחוריות, בסירובן למצות את גישת הדת ככזאת שמקטינה את האדם אל מול גדלות האל.
לקראת סיום שוחחנו על קונפורמיות, ופרצה מחלוקת בין כמה תלמידות על תחושת המשמעות שמלווה את האדם במקצוע שלו, ובפרט סביב השאלה אם התחושה שיש לך תחליף במקום עבודתו, פוגעת בתחושת המשמעות.
Comments