מחזור ד' (יב')
פילוסופיה (רמי גודוביץ) - את השעה הראשונה של שיעור הפילוסופיה הקדשנו לשיחה משותפת עם עינת לקראת הבגרות, שיחה שמטרתה הייתה לוודא שכולם/ן נמצאים/ות במסלול הנכון. הם קיבלו משימות לקראת החופשה הארוכה ואנו מצפים לצפות בתוצרים לאחר החופשה, אך במקביל, עודדנו את התלמידים והתלמידות לפנות אלינו במידת הצורך לאורך התהליך.
בשעה שניה קראנו קטעים מתוך האתיקה של קאנט, קטעים שקראנו בשנה הראשונה, אולם ההתפתחות של מחשבת התלמידים והתלמידות הפרה את הקריאה להיות מדויקת יותר, זהירה יותר ומאירת עיניים יותר. את השיעור המשכנו בשיחה חופשיה על תפיסות הורות שונות, על האידאולוגיות החינוכיות והאמונות התאורטיות העומדות ביסודן ועל השאלה איך זה פוגש כל אחד מאיתנו בחייו.
ספרות (עידו פלד) - מפגש אחרון לפני פסח: בחלק הראשון של השיעור קראנו את המחזור "על עצמי" של גולדברג, ודיברנו על הגישות השונות שעולות בו לגבי יצירה. הם התמודדו איתם די בנינוחות ובעצמם, וגם נראה שאהבו אותם. בחצי השני קראנו סיפור קצר מאוד של פו, "הדיוקן הסגלגל", ראינו קטע מתוך הסרט קורליין ודיברנו על פרויד ועל האל-ביתי, גם דרך מאמר קצר של רות רונן. נגה, שכתבה עבודת גמר על אהבה ומוות אצל פו, גם סיפרה על החלקים בעבודה שלה שמתחברים ליצירה.
מחזור ה' (יא')
ספרות - (עדי חבין) - הגעתי לכיתה מהר מהר כדי לגזור ולהדביק ולהפוך את הכיתה שלנו למעין גלריה של שירה.
אבל קודם כול - שאלה ממבחן בגרות. כדי להיפרד יפה מ״חלום ליל קיץ״, וכדי לקדם בברכה את חופשת פסח המוגזמת, ביקשתי מהתלמידות להתחיל לעבוד על תשובה כתובה לשאלה על המחזה, שלקחתי מאחד ממבחני הבגרות. את הגרסה הסופית הן יגישו אחרי החופשה.
כדי להיכנס לפרק השירה בשנת הלימודים, התחלתי בתרגיל באדיבות ובהשראת ענבל המאירי! אוסף של הגדרות של שירה, מאת כותבות וכותבים שונים. צעדנו בשבילים שהם מציעים וניסינו לחשוב על הדבר הזה, ״שיר״.
אחרי ההפסקה הזמנתי את התלמידות לתערוכה. על קירות החדר: שירים עם כותרת אבל ללא מחבר/ת, לקוחים כולם מתוכנית הלימודים לשנה זו. בקיר מנגד, כל מיני היגדים, פסקאות, הגדרות, מושגים שרלוונטיים לשירה בכלל ו/או לשירים המסוימים האלה. התלמידות שוטטו בין המוצגים והתבקשו להפגיש ביניהם. אילו קשרים אפשריים יש בין שיר או שירים, לבין מושגים או הגדרות שונות? הניסיונות היו מעניינים: רימון הצביעה על נוכחותו המורגשת של דובר ב״אנאבל לי״, בניגוד ל״טיגריס״, שמרגיש מרוחק; לי-בת ודריה בחנו את ההבדלים בין התרגומים השונים לשירו של בלייק; לייל התלוננה על עודף הסמיכות, על מחנק, בשירו של בודלר ״זיקות״; ארספואטיקה אצל שימבורסקה, שפה דיבורית אצל ברכט, מטאפורה מורחבת אצל ויטמן - הצבענו על כל מיני קשרים אפשריים, קראנו, קראנו שוב, ובסוף אפילו השארנו שיר קטן על אחד הקירות, בתקווה שיישאר שם לפחות עד סוף החופשה.
פילוסופיה – שי זילבר - כיצד המחשבה עוברת ממושג למושג? על ראש שמחתנו דיוויד יום ועקרונותיו, ובראשם עקרון ההעתק והשלכותיו. אחרי שלמדנו את אחת ההוכחות של דקארט לקיום האל, בא יום וטוען שכל מושגינו שאובים מרשמים שמקבילים להם, שאי אפשר לחשוב על מושג פשוט בלי שקדמה לו חוויה חושית. ואם מדברים על מושגים כאלו? ובכן, ספרות שכזאת שאינה דנה בענייני עובדה או בעניינים מופשטים עם בסיס ניסיוני, יש לשרוף. לפנינו אפוא תחום דיון חדש במטפיזיקה, שמבקש לעשות סדר בדיונים שקדמו לו וסדר בעולם.
מחזור ו' (י')
הכיתה המשולבת (פילוסופיה וספרות) – ד"ר חן שטרס ואילן בר דוד:
פתחנו את השיעור בשאלה יפה שהעלתה אופק – האם זה מוסרי/לא מוסרי לאכול בעלי חיים? לאחר שספרנו שלושה צמחונים בלבד בכיתה, צללנו פנימה למגוון טיעונים מעניינים – לאכול בעלי חיים זה טבעי ולכן מוסרי; לאכול בעלי חיים זה לא מוסרי כי אמנם פעם בני אדם אכלו חיות כראשונים בשרשרת המזון אבל כיום יש פיתוחים טכנולוגיים והתפתחות תודעתית שכבר לא מצדיקה אכילת ״גופות״; ועוד. התלמידיםות עמדו גם על ההסתרה והבנליזציה של המשמעות של אכילת חיות (למשל כשאנחנו קוראים לחלב פרה חלב ולא חלב פרה, או לתרנגולת עוף). אילן קישר את הדיון למושגי ההנאה והאושר של מיל ובסוף הדיון הצהירה אליה כי היא ככל הנראה תהפוך לצמחונית.
מאכילת בעלי חיים חזרנו למיל שאותו למדנו בשיעור שעבר. הרחבנו את התמונה על ידי התייחסות להדוניזם בעת העתיקה באמצעות קריאת סיפורו המאתגר של פרודיקוס (סופיסט בן זמנו של סוקרטס) שעסק בהתלבטותו של היראקליס בשאלת הדרך שיבחר לו בחיים: בדרך חיי פיתוח הסגולה הטובה או בדרך הפריצות? דנו בהבדל שבין הדוניזם אגואיסטי להדוניזם בגרסתם של בנתם ומיל. בנתם ניתק את הקשר בין הדוניזם ובין אגואיזם והדגיש שההנאה חייבת להיות של כולם "מירב האושר למירב בני האדם".
בשיעור השני הרחבנו את תפיסתו של מיל ואת העיקרון המרכזי בתאוריית המוסר שלו המכונה "עקרון האושר היותר גדול", ונגענו בכמה נקודות מרכזיות: תוצאתנות – בחינת מעשים מבלי לשאול לערך המוסרי של המעשים עצמם אלא לערך התוצאות שלהם; טלאולוגיה – הערך העליון אליו ראוי לשאוף הוא האושר; הנאה והיעדר כאב – חיים המורכבים "מכאבים מועטים וחולפים ומהנאות מרובות ושונות" הם חיי אושר. נקודה חשובה זו היא גם הבסיס להדוניזם של מיל. המשכנו להבחנה האיכותית בין הנאות ולהתנגדותו לבנתם שההנאות שוות בערכן. חידדנו את הרעיון "אושרו של הכלל" ולבסוף סיימנו בקריאת פסקאות רלוונטיות מספרו "על התועלתיות". האם התועלתנות הביאה לנו תועלת בהבנת תפיסת המוסר? ודאי, וגם ויכוחים. כך או כך מיל מזהיר מפני הפיכת התועלתנות לתורה אלטרואיסטית קיצונית שלא נוכל לעמוד בה, ולכן אין להתעלם גם מטובתו האישית של עושה המעשה המוסרי.
בסיום השיעור קיבלו התלמידיםות מטלה לפסח: לקרוא את הסיפור ״תיקון אמנותי״ של רות אלמוג ולחפש בזוגות את הציטוטים והרפרנסים בסיפור, לחפש את המקור שלהם ולחשוב מה משמעותם בסיפור. חופשה נעימה!
Kommentare