מחזור ד' (יב')
ספרות (עידו פלד) - כמו במפגש בשבוע שעבר, התחלנו עם חזרה ואיסוף של עיקרי הדברים משבוע שעבר על פוסטמודרניזם וגרייס פיילי, ואז דיברנו קצת על פוקו כדוגמה להוגה פוסט' מובהק. לפני שיצאנו להפסקה שאלתי אותן, בלי קשר לכלום, איפה הן ירצו לגור בעוד 10 שנים. שתיים אמרו חו"ל, חלק אמרו בצפון (מקום עם יער, מקום עם פרות) ואף אחת לא אמרה תל אביב.
את החצי השני של השיעור פתחנו עם שיר מהסרט "אנט", we love each other so much. דיברנו על פרודיה ועל חוסר היכולת של המילים להביע מה שהדמויות בסרט מרגישות, ומשם עברנו ישירות ל"גילוי וכיסוי בלשון" של ביאליק. בלשון המעטה - הוא עיצבן אותם. גם מבחינת השפה, אבל בעיקר הן התלוננו על היהירות שלו והסגנון המקונן על נושא לא טרגי בכלל בעיניהן. לא עזר שאמרתי שזו מסה עם ניסיונות של רעיונות ולא משנה סדורה - אולי אחרי רצף של דיונים על פוסט' קשה לקרוא טקסט שלוקח את עצמו כל כך ברצינות.
פילוסופיה (ד"ר רמי גודוביץ) - זכינו לביקור הראשון של מועמד לשנה הבאה - אח של אחת התלמידות שהתגלה ישר כמשתתף אקטיבי ודעתן בדיון. השיעור החל ממש ברגע פרסום החלטת בג״ץ בדבר אריה דרעי ומטבע הדברים מצאנו את עצמנו משוחחים על המציאות המורכבת, ואולי נכון לאמר, המייאשת, שהמדינה נקלעה אליה. בהמשך, חזרנו לדיון בקריפקה והצגתי בפני התלמידים ביקורת על תורת ההוראה שלו מפיו של פילוסוף של הביולוגיה ונקודת תורפה בביקורת זו, שמקורה בדיוק בהבדל בין תאוריה מדעית, המבקשת לתאר תחום דיון בלתי תלוי, לבין תאוריה סמנטית, שמונחיה הם המונחים המשמשים דובר שפה לדבר ולחשוב על תחום הדיון הנתון.
בהמשך, חזרנו לעסוק בעבודות החקר, ולאחר מכן, נרשמו התלמידים לסדנה בה ישתתפו בספריה הלאומית בירושלים בשבוע הבא.
מחזור ה' (יא')
ספרות - (עדי חבין) – אמש עשינו יום סדנה. בשבוע שעבר הן קיבלו משימת קריאה וכתיבה - לגמור לקרוא את ״הגלגול״, ולענות בכתב על שאלה אחת מתוך חמש. להיום, ביקשתי שיביאו את העבודות שלהן, ושנעבוד עליהן יחד.
קראנו את השאלות וניסינו לבאר אותן: איך לגשת לכל אחת? מהו הערוץ שדרכו רלוונטי לבחון את הטקסט כדי להפיק תשובה ממצה? מה הכרחי לכתוב?
מי שאכן הביאה עבודה כתובה (רק חלק עשו את זה - וזה גורם לי לחשוב שאולי כדאי לעבוד בכיתה גם על קריאה יסודית של הודעות וואטסאפ קבוצתיות) - קראה בקול, ויחד ניסינו לבחון מה כדאי לשפר, מה חסר ומה דווקא לא רע.
ביקשתי מהן שייקחו כמה דקות לקרוא מחדש את התשובות ולשפץ אותן בעקבות הדיון.
שיתוף הפעולה היה מוטל בספק. נדנדתי קצת, איימתי (ברכות), דרבנתי, שידלתי.
טוב. בסוף החלטתי שהגיע הזמן לעבור לתרגיל יצירתי (״אבל גם מה שעשינו עכשיו היה יצירתי״, אמרה רימון!) - ולהתקרב בצעדים חרישיים ל״חלום ליל קיץ״.
ביקשתי מהן לבחור עולם/עלילה להתארח בהם לרגע:
1. עולמם של פיות ושדים ביער
2. עולם אהבה מיוסר של חבורת צעירים
3. עולמם של בעלי מלאכה שמנסים להעלות הצגת תיאטרון.
כל תלמידה התבקשה לדמיין מתווה כלשהו של עלילה שמתרחשת בעולם שבו בחרה. בזו אחר זו הן הציגו את הרעיונות שלהן, וריכזנו אותם על דף. סכסוך בין פיות לשדונים סביב קמע גנוב; אגם פיות שתחילתו באינסוף וסופו באינסוף, שיש בו שקט ואין בו דמעות; פיה ושדון שיושבים למרגלות קשת בענן; פועל בניין שמאוכזב מבניו הנגרים; זוג בני אמיש שברחו לעתיד חדש; זוג אוהבים שכלואים באהבה רעילה - כל הקווים האלה הופיעו זה לצד זה, והמשימה הקבוצתית שלנו היתה לנסות וליצור קשרים בין העלילות, לחבר אותן כך שיוכלו להתרחש באותו עולם בדיוני. בשבוע הבא נמשיך לבדוק אפשרויות, ונתמקד בשאלה איך העולמות השונים עשויים להשפיע זה על זה
פילוסופיה – שי זילבר - השאלות היו נפלאות, כאלו שמזכירות לך המורה כמה כיף ללמד: הדס שאלה, האם מקום הולדתי הוא תכונה מקרית? הרי הוא לא ניתן לשינוי והוא מרכיב מרכזי בזהות שלי, אמילי שאלה, האם גם לתכונה יש עצם משלה? הרי לכל דבר יש עצם וסהר שאלה איך אריסטו אומר שצריך לממש את עצמך באמצעות השכל? הרי למדנו שמבחינתו האדם חושב מטבעו.
שאלות שמראות כמה הן הגיעו למימוש העצמי שאריסטו דורש, כמה הן עצמן חושבות.
מחזור ו' (י')
הכיתה המשולבת (פילוסופיה וספרות) – ד"ר חן שטרס ואילן בר דוד:
וואו, איזה שיעור! אתמול היה לנו שיעור מרגש מאד -- האם היתה זו שאלת הפתיחה היפה שהעלתה שחר, השיחות האישיות, או זה שהגענו למחצית השנה ואווירת סיכום ביניים? כנראה ששלושתם גם יחד.
התחלנו את השיעור בשיחה על העבודה שהגישו התלמידיםות השבוע ולאחר מכן שאלת 15 הדקות שהעלתה שחר: האם זה מוסרי להעמיד את עצמך במקום הראשון לפני אחרים ולדאוג קודם כל לעצמך? נראה שהשאלה הזאת מעסיקה בדרך כזו או אחרת כמעט את כולם והתלמידיםות הגיבו בעניין וברגישות.
מפה עברנו לאריסטו. המשכנו לקרוא מתוך האתיקה הניקומכית, פרק ז', ספר הראשון. ראינו כיצד אריסטו מנסה להוביל אותנו לכך שיש דבר כזה "טבע האדם", כלומר שלבני האדם יש תפקיד, דרך חיים שמתאימה לנו יותר מכל. ההבדל בינינו לבין שאר בעלי החיים (ובין כל דבר אחר) הוא שאנחנו יכולים לחשוב ולהחליט מה אנחנו צריכים לעשות. בדרך זו הוא אומר לנו בעצם שהחיים הטובים ביותר לאדם הם החיים שבהם אנחנו משתמשים ביכולת שלנו לחשוב בהיגיון. מכיוון שהמוח שלנו כבר נחסם מהקריאה עצרנו בסוף הפרק ונמשיך גם לפרקים אחרים במפגש הבא להשלמת המהלך.
השיעור השני הוקדש לתרגיל כתיבה יצירתית. נראה שכולם היו זקוקים לקצת הפעלת דמיון וחופש אחרי העבודה. ביקשנו מהם לנסות להיזכר בשיחה שהיתה להם הסמסטר עם אחד החבריםות לכיתה או איתנו, לכתוב אותה וממנה להמשיך עם איזה שיבוש פרוע או תפנית מפתיעה. לחילופין, או במשולב, להמציא מפגש עם אחת הדמויות שפגשו השנה. בטקסטים. התלמידיםות מאד נהנו והקריאו את התרגילים היצירתיים והמאד מצחיקים שלהם. את זמן הכתיבה ניצלנו לשיחות אישיות עם התלמידיםות - שמענו מהם על החוויה שלהם הסמסטר, ההתמודדות עם העבודה ושאר רשמים. שמחנו מאד על הפגישות האלה, שאפשרו לנו להכיר טוב יותר את התלמידיםות ולשמוע קצת על החיים שלהם בכלל.
Comments