אוניברסיטת בן גוריון 17.05.2023

מחזור ד' (יב')

פילוסופיה (רמי גודוביץ) - לקראת בחינת הבגרות, חזרנו על הדברים הבסיסיים בחיים- ההבדלים בין הרציונליסטים והאמפריציסטים ומה קאנט עיקם בסיפור הזה. ניסינו לזהות על מה המשותף לעמדות, ולא רק מבחין ביניהן, כפי שמתגלה מהאופן בו הם עצמם מזהים את המחלוקות ביניהם. שאלנו על האני, כפי שהוא עולה אצל דקארט, כפי שהוא לא עולה אצל יום, ושאלנו עם מה בכל זה קאנט מסכים ועם מה אין הוא מסכים. זה היה הרבה יותר פילוסופיה ממה שזה היה בפעם הראשונה, השנייה ואף השלישית שלמדנו את זה, אך כשכמעט שהתפתיתי להציג איך המחלוקת הזו נתפסת בעיני פילוסופים בני המאה ה-20-21, עצרתי בעדי ונזכרתי שגם סטודנטים טובים עשויים ללכת לאיבוד בנושאים הללו, וחבל לסיים את הקורס בתחושת בלבול. נחשוב ביחד מה לעשות בשיעורים האחרונים, שלאחר בחינת הבגרות. כרגע, נראה לי שאציג שוב את משל הטבעת של גלאוקון, את העמדה היומיאנית על היחס בין התבונה לתשוקה ונדבר קצת על ויליאמס, ודחייתו את אפשרותם של ״טעמים חיצוניים״. אם נעשה את זה (ונצליח לקרוא את הדברים קריאה ביקורתית) יצא שנסגור מעגל, שנפתח בשיעור הראשון, לפני שלוש שנים, בהצגה הראשונה של האתיקה- והפיתוי אליו מתפתים לא מעט תלמידים בימיהם הראשונים ללימודי פילוסופיה- הרלטיביזם. האם אנחנו עדיין שם או שהצלחנו להתקדם, בשנים שעברנו יחד?

ספרות (עידו פלד)  - בחלק הראשון במפגש האנרגיות היו קצת ירודות. קראנו קצת במקבת (אף אחד לא מת), ואז הם קראו בלעדיי סיפור של בורחס. חזרתי וניסינו להבין מה עושה את הסיפור כל כך חידתי ולמה, ודיברנו על פוסטמודרניזם. בחלק השני דיברנו על הבגרות ועל העבודות שכתבו בפסח. בחלק האחרון האנרגיות עלו - קראנו מסה של פבלו קצאזיאן על טלפונים, אמנות ועורבים וקישרנו בין הרעיונות במסה לבורחס.

מחזור ה' (יא')

ספרות - (עדי חבין)  - "ירח מלא ופרידה הקטנה" מאת טד יוז. הקרנתי את השיר על הקיר, וזה כל מה שעשיתי. את השאר עשו התלמידות. "זה מרגיש כמו זום אין", אמרה דריה. "אבל לתוך מקום מאוד מבולגן, כמו פנים הראש של מישהו", העירה רימון. "אולי ילד", הציע אריאל. "אבל מה עם נהר הדם? זה לא יכול להיות ילד", הקשתה קמילה. "אלא אם כן קרה שם משהו נורא", חשדה לי־בת. מחשבה אחרי מחשבה, בדיון פתוח, קשוב ומעורר התפעלות, התלמידות חקרו את השיר והגיעו לתובנות מרתקות.

אחרי ההפסקה – משהו אחר לגמרי. לקראת המשך הקריאה ב"האף", ביקשתי מהן לכתוב תרגיל: דיאלוג ביניהן לבין איבר מסוים בגוף. התוצרים נהדרים: אריאל חרז דיאלוג בינו לבין התוספתן שלו. קמילה שטחה טענותיה לפני העיניים הכואבות שלה, ונחלה תבוסה כשהעיניים התקוממו נגדה בחזרה. רימון צעדה בלילה חשוך בלוויית הגב שלה, האשימה אותו בכאבים, והוא מצידו התנער מאחריות לחלוטין. דריה ולי־בת בחרו לשמור בסוד את הדיאלוגים שלהן. מכאן המשכנו למערכת העיתון, שם המאיור קובליוב הרטנוני מנסה לשווא למצוא ישועה.

פילוסופיה – שי זילבר - השיעור עורר התנגדות מעבר למצופה. שפינוזה הרגיז את התלמידות, וכמה מהן דיברו בלהט נגד הגותו. העמדה השיפוטית שלהן ננקטת, להרגשתי, מוקדם מאוד, עוד לפני שהתחילו לרדת לשורש הטיעונים והמסקנות של הפנתאיזם. כך למשל, להפתעתי, ביקורתו על שאיפותיהם של בני אדם לתהילה ולתאוות בשרים עוררה אנטגוניזם, בטענה כי רבים מבני אדם מחפשים אושר. הזיהוי של האל עם העולם והשלילה של אל המתערב בעולם גררה ויכוח וניסיונות, ברובן ניסיונות סרק, להראות כיצד אל טרנסצנדנטי ומתערב, אינו מואנש. אלו כמובן יכולים להיות דיונים נהדרים, אלא שכאמור, נדמה לי שהעמדה באה קודם ההבנה, ועל כן השיח לא מפרה. התלמידות כמו נתקלות בעמדה זרה להן ומיד שואלות את עצמן איך לסתור אותה רק בשל כך. בשיעור הבא אנסה להעלות זאת בפניהן. בעזרת השם אתקל ביותר פתיחות 

מחזור ו' (י')

הכיתה המשולבת (פילוסופיה וספרות) – ד"ר חן שטרס ואילן בר דוד:

מתחילים להרגיש אצלנו את סוף השנה. אתמול עשו התלמידיםות שלנו מבחן סיכום – החלק הפילוסופי עסק בפרק הראשון של "הנחת יסוד למטפיזיקיה של המידות" לקאנט, והחלק הספרותי בניתוח השיר ״מן המקום שבו אנו צודקים״ לעמיחי. התחלנו את השיעור בשעה של חזרה ושאלות על החומר והמשכנו במבחן. חלק מהתלמידיםות היו לחוצים למדי לפני המבחן אבל התרשמנו שמפלס הלחץ ירד כשהם ראו את השאלות והתחילו בכתיבה. מחכים לקרוא היום את מחשבותיהם על קאנט ועמיחי.