אוניברסיטת בן גוריון 15.03.2023

מחזור ד' (יב')

פילוסופיה (רמי גודוביץ) - עם מיעוט תלמידים עקב טיול שנתי ואילוצים נוספים, ערכנו פגישות אישיות עם התלמידים, שמענו חצי פודקאסט של הפילוסופית אגנס קלארד, שלא זכה לרייטינג לו ציפיתי בכיתה, התנסנו בשימוש במצלמת הפולרואיד שהביא אחד התלמידים ולמדנו קצת קומפוזיציה ודיברנו הרבה על המצב. בכל מקרה, כל הנושאים כולם הובילו אותנו בעקשנות בדיוק לאותן סוגיות פילוסופיות.

ספרות (עידו פלד)  - ממשיכים לדהור לעבר הבגרות: אף על פי שרק חצי כיתה נכחה, קראנו את "יוזפינה הזמרת" של קפקא מתחילתו עד סופו. כרגיל הכיתה מתאפיינת בתחושות קיצוניות וסותרות כלפי קפקא, שזה הסיפור הרביעי שלו שאנחנו לומדים. חלק מהבנות הראו גם סרטוני טיק טוק בעקבותיו. תוך כדי הקריאה, עם ובלי קשר לסיפור, דיברנו על הביוגרפיה של קפקא, על היכולת או אי היכולת של הורים להבין את הילדים שלהם, על אקסים ומה עושים איתם, ועל הצבא.

מחזור ה' (יא')

ספרות - (עדי חבין)  - סיימנו לקרוא את ״חלום ליל קיץ״, קריאה מהנה ומשמחת. לאורך השיעורים שלמדנו את המחזה התלמידות היו מעורבות מאוד בקריאה ובדיון, והמעורבות בשיעור (נדמה לי) אפילו חלחלה אל המרקם החברתי ואיכשהו, פלא, גם קירבה בין התלמידות (אפילו קבוצת הוואטסאפ הכיתתית התעוררה, אחרי שבדרך כלל ״עדי כותבת ואף אחד לא עונה לה״, כפי שלייל אמרה בכנות צורבת.) 

מטא-תיאטרון, מה זה, למה זה ואיך מזהים את זה?

עקבנו אחרי הביטויים השונים במחזה להתייחסות של התיאטרון לעצמו, שמגיעים לשיאם בהצגת התיאטרון המשובחת של בעלי המלאכה וגם באפילוג של פאק, אבל לא רק (ונראה לי שהצלחתי לשכנע אותן בזה). שלל דימויים מילוליים, ביטויים, מעמדים של התחפשות, שינוי זהות, ציתות וציטוט, צפייה והתבוננות גודשים את המחזה ותורמים לערעור הגבולות שבין קוטבי האשליה והמציאות. במקביל לשיחה הערה שלנו, לייל מיפתה על הלוח את המחזה בשרטוט מופתי שקושר בין דמויות, אירועים, מרחב, זמן ופעולה - בארבעה צבעים שונים! 

פילוסופיה – שי זילבר - הוכחנו את קיומו של אלוהים. כלומר דקארט הוכיח. דיברנו על בהירות ומובחנות, על אידיאות, על סיבות ותולדות, על אין סוף, על שלמות. בקיצור, על אלוהים. הוכחה שהקושי שעומד בפניה הוא שאין דבר מלבד ב"אני", דקארט סיים את שני ההגיונות הראשונים בסוליפסיזם - מלבד הקוגיטו אין דבר שידוע לו בוודאות. וכאן גם היופי שבהוכחה: היא אינה זקוקה לדבר מלבד ה"אני" לאישושה. 

ולשם מה כל זה? כדי שתהיה ערובה למציאות, בשל ההנחה שאל מהימן לא יאפשר לי לטעות באשר לקיומה. כך גילינו איך אחרי ימה"ב והפילוסופים שביקשו ליישב בין דת ומדע, הופכת הדת לשפחה של המדע. 

מחזור ו' (י')

הכיתה המשולבת (פילוסופיה וספרות) – ד"ר חן שטרס ואילן בר דוד:

פתחנו באגדה קטנה שמקורה ממרכז אירופה ושמה "הצאר והחולצה". עיקרה – אושרו של אדם אינו תלוי בעניינים חומריים. כן, נושא לעוס ומוכר, איזהו עשיר וכו'. אך לבוש ומוגש בצורה יצירתית, ועורר תהייה למה מי שאומר את זה הם דווקא אלה שלא חסר להם דבר, והאם כולנו מאושרים מאותם דברים? האגדה חשפה בפנינו שהמאושר היחידי שנמצא במקרה היה מאושר משום שעבד היטב, אכל נהדר ועכשיו הוא יכול לישון. האגדה עוררה דיון שגלש ל"חוסר האושר" שהם חשים במסגרת הבית ספרית. אגדה קטנה נוספת הייתה על "הנחש ובני הכפר" שמקורה מהודו. היא עסקה בשני קצוות: כוח ואלימות מול חולשה וכניעה. ובצורך למצוא את הדרך הנכונה והראויה המאפשרת להתנגד ולהיאבק ללא אלימות. משם המשכנו ללמוד על סוגים שונים של שיפוט מוסרי ועל התיאוריות שעוסקות במוסר ובקשר המהותי בין שתי שאלות: לאילו דברים יש ערך? והאם המעשה הוא מוסרי?

בתחילת השיעור השני אירחנו את סיגל ועינת שהגיעו עם עירית ממחלקת החינוך העל יסודי בעיריית באר שבע, התלמידים שיתפו בחוויות הלמידה שלהם בדרך רוח בכלל ומול שני מורים בפרט. חזרנו לנושא שלנו ומנינו שתי גישות עיקריות ושונות של שיפוט מוסרי שהן גם מהמחלוקות היסודיות בפילוסופיה של המוסר: התיאוריות הטלאולוגיות (ובתוכן התאוריות התוצאתניות) והתאוריות הדאונטולוגיות. דיברנו גם על גישה שלישית שמעמידה את האופי והאישיות במוקד השיח המוסרי: אתיקת המידות. ההבחנות הללו עשו סדר לתלמידים והם הבינו למשל שאריסטו שילב בצורה מעניינת בין הגישה הטלאולוגית ובין אתיקת המידות. כמו כן, שאלתי איפה נכנסת לדעתם תורת המוסר של היהדות? הגענו למסקנה שעשרת הדיברות שייכות לגישה הדאונטולוגית, ואילו לתפיסת "שכר ועונש" נכנס גורם של מטרה/תכלית למעשים ולכן מבחינה זו היא שייכת לגישה הטלאולוגית. לאחר מכן התחלנו לקרוא את מיל מתוך ספרו "התועלתיות". לשמחתי הם זיהו מיד שהגישה שלו היא דוגמה מובהקת לתוצאתנות. מה יצא לנו מכל זה? נראה בשבוע הבא.