הקמפוס, הו הקמפוס. כמה טוב להיות בקמפוס 😊 :
מחזור ג' (יב')
ספרות (ענבל המאירי) - בעוד שבועיים יהיה לנו מפגש עם הבמאית רות ולק וסרטה התיעודי "בובה ממוכנת", המספר על חייה של דליה רביקוביץ דרך שירים שלה, ואנחנו איתה. קראנו את "בובה ממוכנת" ואת "המריונטה" ודיברנו על ההאשמה ביחס למקומן של נשים בחברה. חזרנו קצת על דברים מרכזיים שהעלינו בשיעורים על שירים אחרים שלה שלמדנו, כמו מוטיב המסע, עמדת הילדה הדחויה שהיא גם הנבחרת (שירים מתהפכים) ומות אביה שסימן את האירוע המכונן בחייה שבעקבותיו לא הרגישה יותר אהובה. אחר כך התחלנו לקרוא את הסיפור "עננים". קראנו ברצף כמחצית הסיפור ואז יצאנו לתרגיל של כתיבת האפיונים הישירים והעקיפים של דמותה של נורית, הגיבורה.
הייתה תמימות דעים ביחס לאומץ שלה להתחיל עם בן שגדול ממנה בכמה שנים. דיברנו על מוטיב סינדרלה ועל הדיסוננס ביחס לדימוי העצמי של נורית - בין תפיסתה את עצמה כמכוערת ומגושמת ובין היותה חכמה ומי שנועדה לגדולות.
שירלי אמרה שזה הסיפור הכי יפה שאנחנו לומדות מאז "רצ'יטטיב" של טוני מוריסון.
פילוסופיה (אילן בר דוד) - יאנה הביאה לנו שני שירים שמצאה ביניהם קשר תמטי: השיר "סיגפו" של בית הבובות והשיר של שארל אזנבור שתורגם לעברית בשם "באביב את תשובי חזרה". כולם היו תמימי דעים שהשיר המתורגם היה מעניין יותר מבחינות רבות אז הגדלנו לעשות ושמענו גם את הביצוע בעברית של צוות הווי של הנח"ל וגם את המקור בצרפתית.
מכאן ועד סוף השיעורים הקדשתי לשיחות אישיות על עבודות החקר. במסגרת השיחות עבדנו על סגירת שאלת החקר ועל הכוונה למקורות ראשוניים ומשניים. שמחתי לשמוע קריאות ספונטניות של שמחה כשהנושא קלע בדיוק למה שהתחברו אליו.
המפגשים היו אפקטיביים מאוד ועד שבוע הבא כולם יגישו את נתוני השלב הראשון המטרים את כתיבת העבודה עצמה.
במעט זמן שנותר חילקתי את הערכותיי המילוליות, שהצליחו לנסוך חיוך על פניהםן.
היסטוריה (ד"ר אבי-רם צורף) - הפעם נפגשנו (כמעט) כולנו פנים אל פנים. המשכנו בדיון בהיסטוריה סביבתית ובמאמרו של ג'ון ר' מקניל. חזרנו על ההבדלים בין הגישות המקדימות את האנתרופוקן לתקופת הכחדת המגפאונה או לחילופין לראשית החקלאות ושריפת היערות באזורי סין ודרום מערב אסיה לעומת הגישות האוחזות בתפיסה של אנתרופוקן מאוחר המסמנות את ראשית האנתרופוקן עם ראשית השימוש הרווח בדלק מאובנים עם המצאת מנוע הקיטור של ג'יימס ואט ב-1784, או לחילופין עם התאוצה האדירה של השימוש בדלקים אלה, כמו גם בחומרי דישון, כריתת יערות והריסת בתי גידול וכד', ושימוש בחומרים גרעיניים, במחצית המאה העשרים. המשכנו בדיון בהבדלי המשמעות בין גישות האנתרופוקן המוקדם למאוחר, והראינו שבעוד שהראשונות הופכות את האנתרופוקן - כלומר, הפיכתו של האדם לשחקן המשפיע ביותר על הגיאולוגיה ל כדור הארץ - לא-פוליטי, במובן זה שהן מייחסות אותו לעצם עלייתו של האדם על במת כדור הארץ, או לחילופין לעצם שימושו בחקלאות.
גישות האנתרופוקן המאוחר, לעומת זאת, תולות את הרגע הזה בסיטואציות קונקרטיות ולכן כאלה שניתן לשנותן באמצעות מאבק פוליטי. המשכנו בתיאור הבעיות שהועלו ביחס לשימוש במושג, ובייחוד ביחס לשאלה שהועלתה ביחס לשימוש בתחילית אנתרופו - אדם, וזאת על אף שעיקר האחראים להשלכות מרחיקות הלכת של הפעולות האנושיות על כדור הארץ הם לא כלל בני האנוש, אלא שכבה מצומצמת של תעשיינים ובעלי הון, במובן זה גם עצם השימוש במושג, עשוי להוביל לדה-פוליטיזציה של עצמו.
מחזור ד' (יא')
ספרות (עידו פלד) – היה ממש כיף אמש, ממש. בתחילת המפגש דיברנו על כל דמויות הנשים שהופיעו ביצירות שלמדנו השנה (לאורה, אנבל לי, פנלופה, אמו של גרגור סמסא ואחותו, דולסיניאה...) דרך הדיכוטומיה של מלאך ומפלצת לפי גילברט וגובאר - גם ביצירות שבהן החלוקה הזו לא עובדת, ראינו איך העיצוב שלהן מתכתב עם הדיכוטומיה הזו ומגיב עליה.
לאחר מכן עשינו תחרות של סיפור סיפורי זכרון מגן הילדים - כולם סיפרו סיפורים יחסית עצובים, אבל זה גם היה כיף ומגבש.
משם ועד סוף המפגש קראנו ב"חלום ליל קיץ", בתרגום אברהם עוז. וזה היה כיף כל כך. אין מה לומר. קראנו שעה וחצי ברצף והיה לנו טוב.
בשבוע הבא שרונה תספר על הביוגרפיה של שקספיר ואוריין על המיתוס של פירמוס ותיסבי, ומיקה מוסיפה שאלות לקוויזלט.
פילוסופיה (ד"ר רמי גודוביץ) - שיעור הפילוסופיה שלנו היה המפגש הראשון הפרונטלי מאז הנדידה האחרונה לזום וכולםן היו מלאי/ות אנרגיה, ריכוז ותשוקה ללמוד. לאחר ההכרות שלנו עם התפיסה הרציונליסטית בשיעורים הקודמים אנחנו צועדים לקראת ההכרות עם האמפריציזם ועם גדול הפילוסופים במרה ה-17- דיוויד יום. היום רק נטענו את היסודות. תחילה, חזרנו למערה של אפלטון ולאופן בו אריסטו אריסטו הוציא את הפילוסופיה מהמערה וביקש לבסס את הידע תוך מתן כבוד לדעות המקובלות ולניסיון. הצגתי להם בקיצור נמרץ את תפיסת הטבע, הביולוגיה, הפיסיקה והקוסמולוגיה של אריסטו.
צפינו בסירטון בו מוצגת תורת האפיציקלים של תלמי, המבקשת ליישב תצפיות שנראה מהן כי מסלול גרמי השמים אינו מעגלי, עקרון יסוד בתמונת העולם האריסטוטלית. כדי ליישב את העדויות משרטט תלמי מעגלי משנה שמרכזם במעגל הסובב את הכוכב, וכך מחלץ את התמונה הקוסמולוגית ותפיסת העולם האריסטוטלית מהתנגשות ישירה עם העדויות. עברנו לדבר על המהפכה המדעית, על קופרניקוס, קפלר, גלילאו ניוטון ודרווין, על תפיסת המדע החדשה, על האופן בו היא השפיע על מושג הידע ועל הפרדיגמה המקובלת על מקורות הידע. השיחה הובילה אותנו לדבר גם על עידן המהפכות ועל השינויים במבנה החברה שהתרחשו במקביל למהפכה המדעית.
הדיון כולו היה ער במיוחד וניכר היה כי התלמידים מצאו בו עניין רב. התחלנו לדבר על המבוא לספרו של יום ועל שאיפתו ליישם את עקרונות השיטה המדעית הניסיונית בחקר האדם.
מחזור ה' (י')
ספרות (עדי חבין) – בלי הרבה הקדמות פתחנו את השיעור שוב בעשר דקות של כתיבה אוטומטית, שהתלמידות כבר מכירות ואפילו אוהבות, נראה לי. אחרי זה הקדשתי כמה זמן לדיבור על לימוד ספרות ומדעי הרוח (בהמשך לדיוני הוואטסאפ של מורות ומורי דרך רוח). טענתי בלהט לטובת לימודי ספרות, וקראנו ביחד קטעים מתוך ספרה של מרתה נוסבאום ״לא למטרות רווח״, ודיברנו על הקשר בין לימודי ספרות ורוח בכלל לבין יכולות אזרחיות בחברה דמוקרטית.
חזרנו לנושא הרשמי שלנו והמשכנו לקרוא את הסיפור ״שישיפוש או המלצר של הדוד שלי״ של בורכרט. דיברנו על האופן שבו הסופר עובד עם המיתוס של סיזיפוס: במה הוא משתמש, במה הוא לא נוגע, ומה המפגש עם המיתוס יוצר בסיפור.
בהמשך לנושא העיבודים של המיתולוגיה היוונית, סיפרתי בעל פה את סיפור המחזה ״מדאה״. קראנו את מונולוג השליח שמתאר את מתן השמלה המורעלת לביתו של קראון, ומיד אחריו קראנו את שירה של רביקוביץ ״הבגד״.
התלמידות סיימו את הקריאה ואמרו: וואו. בשבוע הבא נקרא שוב את השיר ונדון בו, גם כהכנה לסרט שנצפה בו כל בית החינוך יחד.
פילוסופיה (שי זילבר) - אל חלל הכיתה נזרקו אמירות קשות לעיכול, למשל: "התכלית שלי היא להיות אמא", "אני מעדיפה עבודה עם כסף מאשר עניין". משפטים שהתגלגלו מהדיון שלנו אודות הדיווח על הכוונה לוותר על בחינות הבגרות במקצועות ההומניים.
המשכנו בתזכורת של הצו הקטגורי, והביקורות עליו: העמדה של שילר, קטע הפתיחה של "ממזרים חסרי כבוד" והדברים של סארטר בספרו "האקזיסטנציליזם הוא הומוניזם".
ความคิดเห็น