עוד לפני היציאה לחופשת הפסח הארוכה הספקנו ל'טעון' עוד רוח בתלמידים:
מחזור ג' (יב')
ספרות (ענבל המאירי) - התחלנו עם תרגיל כתיבה, הבאתי את ספר השירים של ספפו (כי ב"עננים" של דליה רביקוביץ נורית הגיבורה כותבת שיר לאילן אבל אומרת שהוא של ספפו), ומי שרצתה הלכה בעקבות אחד השירים (התרגיל היה לכתוב כמו ספפו, עם דימוי שמתהפך) ומי שרצתה כתבה בעקבות הנחיה פורמליסטית (משפטים ספציפיים שפותחים 3 פסקאות). ואז התמקדנו בבחינת המתכונת, בחלק שכולל שאלות שנלקחו מהיחידה החמישית לבגרות.
בחרנו שאלה שעוסקת בנקודות המבט השונות ובביטויים שלהן ביצירות, והתחלנו למפות את נקודות המבט בכל אחת מהיצירות שלמדנו. קראנו קטעים מתוך היצירות עצמן ומתוך מאמרים נלווים, ולקראת סיום השיעור חזרנו גם על מבנה התשובה לשאלת "מטרייה" כזו. היה ממוקד וגם נעים להיזכר ביצירות עצמן והזמן כרגיל עבר מהר מדי, אבל אביב הספיקה לספר קצת על התפריט הצפוי ב"מסיבת ארוחת הערב" שהיא מארגנת לדמויות מהיצירות שלמדנו ("מסיבת ארוחת הערב" היא החלק העיקרי בבחינת המתכונת ובארוחה כמו בארוחה, התפריט הוא אחד המרכיבים). התרגשתי מהדברים שכתבה שמשקפים הבנה של רוח היצירות, רגישות גבוהה אליהן ולדמויות וליוצרים, וגם את הנאת הכתיבה שלה.
פילוסופיה (אילן בר דוד) - בשיעור הראשון הצטרפו אלינו בנות כיתתו של שי, יודניקיות צעירות וסקרניות. פתחנו במפגש היכרות, אם כי תהליך ההיכרות הספונטני החל עוד בהפסקה, כשבאוויר שמעתי שאלות ותשובות על עבודות חקר מול בגרות, מה עדיף ולמה וכד'. כל אחת הציגה עצמה ואת המוטיבציה שלה ללמוד פילוסופיה.
לאחר מכן דיברנו על אקזיסטנציאליזם וקראנו קטע קצר של אלבר קאמי "האבסורד הוא חלק בלתי נפרד מהקיום האנושי". פתחנו דיון על משמעות האבסורד ומקורותיו, על הגעגוע לאחדות ביקום שעשוי קרעים קרעים, על הסתירה
הקושרת אותם יחד ועל הסיכון שאנו לוקחים בבואנו לחסל את האבסורד – התאבדות פילוסופית באמצעות הונאה עצמית. מעולם כזה, שהאבסורד בו נוכח במלוא הדרו ואינו מתכוון לצאת, הפלגנו לסין לפילוסוף החכם קונפוציוס לבקש עצתו.
קראנו את "חוכמה עד תום ותיקון עצמי" שמסתיים במלים: "המלך ופשוטי העם, כלל אחד להם: שיראו תיקון עצמם כעיקר מעשיהם".
בשיעור השני יצאו הבנות הסקרניות לתור את העולם: חלקן חזרו הביתה וחלקן הלכו לשמוע על תיאטרון אוסטרי ברחבה של בנין 43 באוניברסיטה. אנחנו המשכנו בעבודות החקר שלנו. חג שמח
היסטוריה (ד"ר אבי-רם צורף) - התחלנו לקרוא את מאמרו של יאיר ברק על ההפיכה הצבאית של אוגוסטו פינושה בצ'ילה בגיבוי האמריקאי ובעליית המשטר הניאו- ליברלי במדינה. עסקנו בניסיונות האמריקאים להשקיע בקידומה של האג'נדה הניאו-ליברלית של אסכולת שיקגו בניצוחו של מילטון פרידמן בצ'ילה למן שנות החמישים, ובאופן בו מעורבות זו היתה בלתי נפרדת מהפוטש שהוביל פינושה כנגד הממשלה הסוציאליסטית המכהנת.
דיברנו על ההקשר הרחב של המעורבות האמריקאית בדרום הגלובלי כחלק מניסיונה לקדם את האינטרסים הכלכליים שלה, כמו בהדחתו של הנשיא האיראני הנבחר מוחמד מוצדק ב-1955 לאחר הלאמת תעשיית הנפט האיראנית ובחיסולו של המנהיג הקונגולזי פטריות לומומבה ב-1961, והחשש של ארצות הברית מפני האדוות של המהפכה שהוביל פידל קסטרו בקובה ב-1959 ברחבי אמריקה הלטינית. ניסינו לדון במשמעות טענתו של ברק כי צ'ילה- ולא בריטניה של תאצ'ר- צריכה להיבחן כנקודת הראשית של הניאו-ליברליזם. עמדנו על האופן בו טענה זו משקפת את הזיקה ההדוקה בין הניאו-ליברליזם לבין יחסי הכוח הגלובליים בין צפון ודרום. דנו גם ברטוריקה של המאמר, שנכתב לרגל יום השנה הארבעים להפיכתו של פינושה והקמת מכשיר הטרור שלו, ב-11.9.1973. דנו במשחק שעורך ברק, בניסיון לשחק על הקישור המוכר של התאריך 11.9 להתקפות הטרור על ארצות הברית ב-2001 ולתהודה הנמוכה בהרבה של אחריותה של ארצות הברית למשטר טרור שגבה מספר קורבנות דומה, באותו תאריך כמעט שלושים שנה קודם לכן.
בחלק השני של השיעור עבדנו על עבודות החקר הנהדרות שהולכות ונכתבות, ועל הצגות הטד רוח שכותבי עבודות הגמר יציגו. העבודות נעות מהיסטוריה של חומרים פסיכדליים דרך ניתוח מוזיקלי וחזותי של אלבומי להקת פינק-פלויד, לניתוח כלכלי-פוליטי של התמורות בשוק העבודה הישראלי ובמקומם של פלסטיניות ופלסטינים בתוכו מראשית האינתיפאדה הראשונה ועד הסכמי אוסלו, ובמשמעויות הפוליטיות והתרבותיות של הקמתה של קבוצת בני ממב"ע המייצגת את ארבעת הכפרים הדרוזים ברמת הגולן (מג'דל שמס, מסעדה, בוקעתא ועין קיניא) בליגת הכדורגל הישראלית.
מחזור ד' (יא')
ספרות (עידו פלד) – אמש היה קצת יבשושי. הרבה סטודנטים נעדרו (טיול שנתי+קורונה), וכמה הגיעו עייפים אחרי מתכונת בלשון. בכל זאת, קראנו וקראנו: למדנו את "ירח מלא ופרידה הקטנה", שנדמה סתום ולא תקשורתי בקריאות הראשונות, וחיפשנו נקודות כניסה; המשכנו את השיחה על סטרוקטורליזם משיעור שעבר, ובאווירה הזו השווינו בין שלושה שירים שלמדנו השנה; וחזרנו לקוויזלט שקצת נזנח במפגשים האחרונים (אף אחד לא זכר מה קרה לצמד הנזירים בסוף פרק ח' של דון קיחוטה, אבל את שאר השאלות הצלחנו).
פילוסופיה (ד"ר רמי גודוביץ) - בשבוע שעבר נתנה נגה, המתלמדת בכיתתנו בתכנית להכשרת מורים לפילוסופיה והשבוע, הזמנתי אותה להציג בפני התלמידים סרט עם פן פילוסופי, לבחירתה, ולשאול ולתת להם משימת כתיבה.
אני לא צפיתי בסרט ואת תוצרי הכתיבה אקרא אני וכך נדרשו התלמידים/ות להקפיד הקפדה יתרה על הכלל: ״כתבו כך שקורא שאין לו מושג על מה אתם מדברים יבין על מה אתם מדברים, מה הטענות בהן אתם מתמקדים ומה אתם מבקשים לטעון או להגיב להן״. אני סקרן אולם התלמידים דיווחו שהמשימה היתה מעניינת ומאתגרת. בהמשך, דיברנו על השאלה באיזו מידה אנחנו אחראיים על האופי שלנו ונגענו שום בשאלה של דטרמיניזם ובדיון הפילוסופי על גורל.
סיפרתי לתלמידים לאן נמשיך מכאן: לאמפריציזם, אליו נגיע בהקשר של המהפכה המדעית, עליה נדבר בשבוע הבא.
מחזור ה' (י')
ספרות (עדי חבין) – אחרי מלא הכנות סוף סוף התחלנו לקרוא בשיעור את האורסטיאה של אייסכילוס. פתחנו בהיכרות עם קורותיה המדממים של משפחתו של אגממנון, הקללה שרובצת על הבית ושמתגלמת בכל דור מחדש באופן אחר, ודיברנו גם על מלחמת טרויה, כאירוע מרכזי נוסף שמצוי ברקע של הטרגדיה. אחרי הכנה כללית על המחזה, הדמויות, אירועי הרקע, התחלנו בקריאה עם דילוגים: קראנו את הפרולוג, כמה קטעים משירי המקהלה, מונולוג של קליטימנסטרה ואת הופעת הנביאה קסנדרה. בעקבות הקריאה דיברנו על הסוגיות שעלו: מה הם המטענים שמלווים את הדמויות, היכן אפשר לזהות היבריס והתנהגות שחוטאת למידה הטובה, אילו סוגי צדק מופיעים במחזה ואיפה צדק נתקל בצדק וקשה לשפוט.
במקביל, קראתי את תרגילי הכתיבה שכתבו התלמידות בעיבודים לסיפורי המיתולוגיה היוונית, לבחירתן: ליהיא כתבה מונולוג פנימי של אדם שמאושפז במחלקה פסיכיאטרית, מתוך משפט שנאמר למלך מידאס; ליבת כתבה שיר בעקבות
סיפור איקרוס ודדלוס; דריה כתבה סיפור עשיר ויזואלית על הסירנות; רימון כתבה סיפור על ילד שסבו מקריא לו את סיפור אורפאוס; וקמילה כתבה את יומנה של דפנה. הטקסטים מגוונים ויפים וכל תלמידה התחברה לאפשרות העיבוד באופן אחר לחלוטין, ומשמח מאוד.
Comments