שבוע הלימודים ה 30 בבית החינוך באונ' ב"ג בנגב . סוף השנה כבר ממש ממש מעבר לפינה :
מחזור ב' (יב')
פילוסופיה (יותם שטינבוק) – צפינו בסרט ואלס עם באשיר, בעקבות עניין שהביעו התלמידים בסרט ובמלחמת לבנון לפני מספר שבועות. לפני הצפייה דיברנו מעט על הרקע ההיסטורי של המלחמה, הצגתי בפניהם את הדמויות המרכזיות ואת השתלשלות האירועים. הסרט עצמו עוסק לא רק במלחמה עצמה אלא בעיקר בשאלות של זיכרון, אחריות, טראומה ועוד.בעקבות הצפייה דיברנו מעט על הסרט ואחר כך על הפרידה המתקרבת שלנו בסוף השנה.
מחזור ג' (יא')
ספרות (ענבל המאירי) - התחלנו עם "חוב" קטן משבוע שעבר, חלק שלא הובן מדברים שאמרה ביאטריצ'ה להרו בגנות הנישואים דרך דימויים מעולם המחול ("החיזור, החתונה והחרטה כמוהם כגלופ, מנואט וגייר..."). צפינו בקטעי המחול המוזכרים ודיברנו על המאפיינים שלהם ועל התאמתם לדימוי השקספירי (תודה גדולה לאודליה על המאמר הנהדר!). אח"כ המשכנו לראות את הסרט של קנת בראנה ובסיומו חזרנו למחזה עצמו, לסצנות של אנשי המשמר (שאותם לא פגשנו בקריאה בשבוע שעבר). משם שקענו בשיחה על אהבה, נישואים, מוסכמות, תככים רעים ותככים טובים... ניסינו לחשוב ביחד למה המחזה מסתיים בחתונה אחת ולא בשתיים, וגם למה שקספיר בחר למקם את המחזה באיטליה ומה מאפשרת הרחקה כזו.
פילוסופיה (אילן בר דוד) - לרוב אנחנו פותחים בשיר. הפעם פתחנו בשיר השירים. נרשמה בהלה קלה מהשפה, מהסגנון, מהמלים הלא מובנות. ניסיתי להרגיע שאין צורך להבין הכל בקריאה ראשונה ולעתים כדאי דווקא לשמוע קודם את המנגינה.
כך רצנו לאורך שני הפרקים הראשונים. לפתע הדהדו באזניהם משפטים וביטויים מוכרים "רגע, עידן רייכל שר את זה, מה זה המקור?". התעכבנו על כמה משפטי אהבה שעושים חשק להתאהב שוב: "אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ"; על דימויים מרתקים "מבעד לצמתך שערך כעדר העיזים שגלשו מהר גלעד"; "כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים" ועוד רבים. החשש מהטקסט התפוגג. לא חייב להבין הכל בבת אחת. אפשר לאט לאט. מכיוון שאנו עוסקים בתפיסת החופש אצל סארטר, קראנו שיר נוסף שכתב מאיר אריאל והלחינה חוה אלברשטיין "גבר כלבבי", שם מצויים שני משפטים שנוגעים בנושא: "כי אין לך מנוס מחופש הבחירה" ו-"כי חופש הבוחר שלך הוא בין רע לרע".
עמדנו על משמעות המשפטים ועברנו לביקורת על תפיסת החופש של סארטר.לשם כך קראנו קודם את המשל "חמורו של בורידן" המתאר חמור שאינו יכול להחליט לבחור לאן עדיף לו ללכת קודם, לערימת החציר או לכלי המים משום המרחק השווה.
הבנו שהחמור לא היה חופשי כי לא היתה לו שום סיבה להעדיף משהו אחד על פני השני – והרי, אין חופש בלי סיבה. האינטואיציה שלנו היא שהחופש הוא עניין שרירותי שלא נקבע על ידי טעמים או סיבות, ואנו חושבים שסיבתיות וחופש סותרים אחד את השני אך באמצעות המשל ראינו שזה לא בדיוק כך. מצוידים בדוגמת החמור, עברנו לקרוא את סארטר ואת הדוגמה שהביא בספרו "אקזיסטנציאליזם הוא הומניזם" של תלמידו שבא להתייעץ מה לעשות: להישאר עם אימו או להצטרף למלחמה? הדוגמה המחישה שסארטר, בסופו של דבר, לא חושב שישנה עדיפות של פעולה אחת על פני השנייה וכי חופש ושרירותיות קשורים לחלוטין.
ואם כך, יש דמיון בין תפיסת החופש אצל סארטר למשל החמור של בורידן. להמחשת הנושא של עמידה מול בחירה ללא יכולת להכריע, משום שאין שום סיבה שתעזור להכריע, קראנו את השיר המפורסם של המשורר האמריקני הגדול רוברט פרוסט "הדרך שלא נבחרה" – המטייל בשיר מתלונן על כך שאין לו אפשרות ללכת בשתי הדרכים שלפניו והוא מתאמץ למצוא הבדל ביניהן. סגרנו את השיעור בהאזנה לביצוע של חוה אלברשטיין לשירו של מאיר אריאל.
היסטוריה (ד"ר אבי-רם צורף) - עשינו הפוגה קצרה ונכנסנו למושב אחד בכנס הגדול והמרשים שנערך לרגל יובל לפנתרים השחורים וארבעים שנה לצאת ספרו המכונן של הסוציולוג שלמה סבירסקי לא נחשלים אלא מנוחשלים.
לפני הכניסה למושב עשינו הקדמה קצרה על ההיסטוריה של המאבק המזרחי בישראל והמקום המרכזי של הפנתרים בהיסטוריה הזו, ושל ספרו של סבירסקי בתולדות הידע על הדיכוי האתני בישראל. נכנסו למושב שבחן את התפקיד שמילא כתב העת עיתון אחר בפיתוחה של המחשבה הפוליטית המזרחית במהלך שנות השמונים. שמענו שלוש הרצאות שעסקו בנושא ולאחר מכן התכנסנו שוב לעבד את הדברים ששמענו ולנסות להבין את המהלך שאותו ביקשו להציג.
מחזור ד' (י')
ספרות (עידו פלד) – את החצי הראשון של המפגש הקבוצה העבירה עם נויה המהממת - שדיברה איתם על שני שירים שלמדנו השנה, של וולך ושל אלתרמן, והציעה להם קריאה בעקבות "מות המחבר" של בארת.
בחצי השני המשכנו עם פסיכואנליזה, ודיברנו על תסביך אדיפוס - לא היה פשוט, גם מבחינת עומס תיאורטי וגם מבחינה רגשית; בעיקר היה מאתגר להבין איך הקביעות השרירותיות והפרובוקטיביות של פרויד בכל זאת מייצרות כל כך הרבה הדים תרבותיים. כדי לדון באדיפוס בתרבות דיברנו על "הפוליטיקאי", הסדרה שצפינו בה לאורך השנה, ואז הסתכלנו על שני קליפים של שירי ילדים. היתה נוכחות מלאה ואפילו התרחבנו: הרבה מהתלמידים הביעו התעניינות לגבי עבודות גמר - אני מקווה שבקרוב מאוד הם כבר יפנו למעין ויתניעו את התהליך.
פילוסופיה (ד"ר רמי גודוביץ) - כיוון שהשיעור החל בטיפטוף הדרגתי של תלמידים עקב רצף קשיים בדרך, התחלנו בדיון כללי, בו עסקנו בחשיבות הרשתות החברתיות להעברת מידע מיידי מהציבור במסגרת מחאה במדינות לא דמוקרטיות ובכלל.
דיברנו על המצב בבלרוס ובקולומביה בשבועות האחרונים ותלמידים נדהמו מהעובדה שאין להם צל של מושג על אירועים כה דרמטיים המתרחשים בעולם. הצעתי להם לעקוב אחרי זה בטיקטוק, מקור המידה והביקורת המרכזי.
בהמשך, לבקשתם, הצגתי להם קטעים מהרצאה שאשא השבוע בכנס בנושא פילוסופיה ופליטים, בו אני שואל על מקומו של הפילוסוף בדיון חברתי-פוליטי.
בהמשך, קראנו ב״תועלתיות״ במיל תוך שימוש בשאלות העבודה העצמית שקיבלו התלמידים בשבוע שעבר. ראינו כיצד מיל מציג עמדה תועלתנית בעלת יסודות שלכאורה סותרים את רוח התועלתנות אך מצליח לנמק כיצד ניתן לשלב אותם במסגרת התפיסה מבלי שיערערו את יסודותיה.
Comments