או טו טו זה נגמר, משתדלים בכל זאת ל'דחוס' עוד קצת, עוד רגע הם ישארו לבד ☹
מחזור ג' (יב')
ספרות (ענבל המאירי) - שיעור לפני אחרון... התחלנו עם "אווזי בר" של מרי אוליבר, שיר שמציב אותנו, את כל אחת ואחד מאיתנו ובכל מצב - בייאוש, בבדידות, כחלק ממשפחת הדברים ומציע לנו לא להיענות לצווים חיצוניים אלא להפך, לתת לחיה הרכה שבגופנו "לאהוב את מה שהיא אוהבת", להתבונן בעולם ובאווזי הבר המופיעים בשיר כממשות וכדימוי. דיברנו על אווזי בר ועל הסולידריות שמאפיינת אותם (אלה מאיתנו שבמגמת פיזיקה הסבירו על היתרונות שבמבנה התעופה שלהם שהוא בצורת V). עשינו השוואת תרגומים (למשל אצל נוית בראל הפנייה היא לאישה בעוד אצל איתמר זהר היא בגוף זכר). דיברנו על טריפת הקטגוריות המקובלות עדיין המבחינות בין זנים, סוגים, חי, צומח, דומם... ומשם חזרנו לגרגור סמסא (חזרה על יחידה 4...), שהודח ממשפחת האדם והפך לשרץ, יצור לא מזוהה, ברגע שבו פסק להיות עובד יצרני. קראנו את ההתחלה ואת הסיום, דיברנו על הסדר הבורגני שהופר ועל חזרתו עם מותו של גרגור, ועל היעלמותה של המוזיקה מהתוכניות העתידיות והבורגניות לחלוטין של משפחתו. אח"כ יצאנו לתרגיל כתיבה: לבחור בעל חיים שאנחנו מעריכים את מאפייניו ולכתוב אילו כוחות אנחנו יכולים לשאוב ממנו במצבים נפשיים שונים. נכתבו טקסטים יפים על אריה, צב, נמלה, כלב, ובטקסט של ליהיא הופיעה כך היעל:
"אני עומד על קצה הצוק ומסתכל כלפי מטה.
היעל שם מטפסת על האוויר עצמו, בעקשנות, מתקדמת אל השיח שהצליח לפרוץ מתוך ההר.
העקשנות הזאת, להיתפס לקטנות, להתביית על הדבר הקטן הזה ולבצע - בהצלחה - את המשימה. איך אפשר שלא להעריך מסירות כזאת.
אני רואה יעל אחרת מסתכלת עליה ליד מקבץ גדול של שיחים על האדמה. אני חושב שמה שראיתי בעיניה היה גאווה."
פילוסופיה (אילן בר דוד) - התכנסנו בחדר הסמינרים במכון הקשרים והקדשנו את השיעורים לעזרה צמודה בעבודות החקר. כולם הגיעו עם לפטופ וחומרים עיוניים לכתיבה. אחד התלמידים אפילו הספיק לסיים ולהגיש. ישבתי עם כולם באופן אישי בזמן שהאחרים קראו וכתבו. במקביל צילמתי חומרים נוספים לפי תחומי הנושאים ולפי הצורך. לשמחתי היינו יעילים והתקדמנו בצורה טובה. יש תקווה שכולםן יסיימו ויגישו.
היסטוריה (ד"ר אבי-רם צורף) - המשכנו לקרוא את התזות על מושג ההיסטוריה של ולטר בנימין, עסקנו במחויבות של המטריאליסט ההיסטורי "להצית את ניצוץ התקווה במה שחלף" ובמשמעות של כתיבת ההיסטוריה כיכולת להפוך זיכרון להיסטוריה ברגע של סכנה, כרכיב מרכזי של המאבק כנגד הקבוצות השליטות. זאת כחלק מהשלילה של היסטוריה כניסיון להכיר את העבר "כפי שהיה". עסקנו ביציאה של בנימין כנגד התביעה לגשת אל העבר תוך השהיית מנעד הרגישויות של ההווה- השהיה שהוא מבין אותה כאמפתיה למנצח הכותב את אותו "מסמך תרבות שהוא תמיד בה בעת מסמך של ברבריות", תוך ויתור על תפקידו המהפכני של המטריאליסט ההיסטורי, האמור להתחלחל מאותם מסמכים, וללכוד את אותה תמונת עבר המבזיקה, שארית מסורת הנדכאים, ככלי במאבק. כשדיברנו על הפסקה הזו, הדגמנו זאת באמצעות חטיפת ילדי תימן, וכיצד מסמכי הארכיון הם אותו מסמך שיש לקוראו כמסמך של ברבריות, מסמך המסווה את אלה המוטלים על הארץ, כשדיברנו על זה, פתאום נועה סיפרה שבשבוע שעבר גילתה שלדודה של אבא שלה, שעלתה מעיראק, נחטפה ילדה, סיפור שהיא לא הכירה קודם לכן. לרגע הזה צריך היה להעניק מקום והוא היה מטלטל, כאילו השתלב להפליא בטקסט של בנימין ובמחאה שלו נגד אותו תהליך של אמפתיה לתקופה היסטורית, שהוא תמיד אמפתיה למנצח, והתביעה שלו להבריש את ההיסטוריה כנגד כיוון הפרווה...
מחזור ד' (יא')
ספרות (עידו פלד) – אמש היה שיעור מעורבב מאוד. קפצנו בין חזרות על היצירות שקראנו למאמר של קלווינו על קלאסיקות לשירים ומכתבים של רילקה לשיר של חליל ג'ובראן לקטעים מהסרט "סיפורים פרועים". דיברנו על המשורר הנביא, על מערב ומזרח, על תפיסות רומנטיות של בדידות ושיגעון, ועל צדק ונקמה. ולראשונה השנה, יש שיעורי בית - לשיעור הבא ביקשתי מהתלמידים לדרג את כל היצירות שלמדנו השנה לפי כמה הם אהבו אותן.
פילוסופיה (ד"ר רמי גודוביץ) - צפינו יחדיו בראיון שערך בריאן מגי עם הפילוסוף אנטוני קווינטון בו שוחחו על שפינוזה ולייבניץ. צפינו בראיון ועצרנו כל מספר דקות לדון על הדברים, לוודא שכולן הבינו את השפה (האנגלית ללא התרגום), את הדיון ולדון על הדברים. זה היה המפגש הראשון שלנו עם שפינוזה ועצרנו לדבר על האלמנטים המרכזיים בתפיסתו ועל האופן בו היא מגשימה את נקוגת הפתיחה הרציונליסטית. חזרנו ללייבניץ ומצאנו שההנגדה בין ההוגים הקלה מאוד על ההבנה של שניהם. השיעור היה בהחלט שיעור מבוא מוצלח ועורר אצל התלמידות רצון להעמיק בשני ההוגים עוד.
מחזור ה' (י')
ספרות (עדי חבין) – בחצי הראשון של השיעור המשכנו את סדנת הביקורת משבוע שעבר והפעם קראנו את הטקסטים שכתבו אלה וליבת. כל אחת מהתלמידות נדרשה להגיב ברצינות לטקסט, לבחור היבט מסוים - מבנה, שפה, נקודת מבט, קול מספר/ת ועוד - ולהתייחס לאופן שבו הוא בא לידי ביטוי בטקסט. התמקדנו לא רק בטקסט אלא גם בביקורות עצמן, וניסינו לעזור לכל מגיבה לחדד את האמירה, להעמיק ולהסביר מדוע היא חשה או חשבה כך וכך לגבי הטקסט, ולהגיע לטענה מגובשת יותר.
בחצי השני של השיעור קראנו יחד את המחזה ״האומר כן / האומר לא״ מאת ברכט. דיברנו על הנושא השנתי שלנו, ״שיבוש״, ועל האופן שבו ברכט שיבש מוסכמות תיאטרוניות כחלק ממחשבה פוליטית, ואיך מחזות הלימוד השתלבו ברעיון. קראנו את המחזה ודנו ברעיון ה״הסכמה״ שהמחזה מעלה - מה המושג כולל? האם הוא חד משמעי? איך הוא מטופל בכל אחת מהגרסאות? ולבסוף דיברנו על הרעיון של עצירה למחשבה כהפרעה לפעולה אוטומטית.
פילוסופיה (שי זילבר) - כל השיעור עסק בכתיבה. עברנו על כללי כתיבה ועל מבנה העבודה, איך נראית פסקה ומהן השגיאות הנפוצות. לאחר כמה דוגמאות של כתיבה נכונה (שבמסגרתן שמענו על טיעון החלום, דטרמיניזם ואפיסטמולוגיה) מעבודות של בוגרים של "דרך רוח", נתנו כמה תרגילים בכתיבה לפסקאות משובשות שצריך לתקן. התרגילים נשלחו בקבוצה ומי שתרצה תגיש הצעה שלה לניסוח משוכתב.
תגובות