אוניברסיטת בן גוריון 01.02.2023

מחזור ד' (יב')

ספרות (עידו פלד)  - אחרי הפוגה, חזרנו אתמול למשקל - מישקלנו שירים של גולדברג ודיברנו על הקשר בין המשקל לתוכן השירים. חזרנו על פוקו, וקראנו קטעים מטור של עפרי אילני והבנו אותם דרך פוקו. המשכנו לקרוא גם בטוניו קריגר (שכבר מתחיל להתיש אותם), וסיימנו עם דיון על "מועדון קרב", כבסיס להשוואה בין מודלים של חניכה גברית.

מחזור ה' (יא')

ספרות - (עדי חבין) – חרף, לכאורה, בגלל, לא זאת אף זאת, למרות - אלו מילות הקישור שבחרנו, כל אחת אחת, מתוך מאגר גדול יותר שהצגתי. מה יש בכל מילה? אילו מטענים עמוקים, קולות, מערכות יחסים, פוטנציאל, טמונים בכל אחת מהן?

ביקשתי מהתלמידות להתרכז קצת במילה שבחרו, ולכתוב עליה - משהו. מתוך מחשבה על הפרויקט המשותף שלנו, ועל אופנים שונים שבהן ניתן לקשר דברים. עלילות, דמויות, זמנים. האם במילים האלה טמון פוטנציאל לקשר בין הרכיבים האלה?

התלמידות התחילו לכתוב והתוצאות מעניינות מאוד: לייל כתבה טקסט ״לכאורה״ שלם. רימון הכבירה ב״למרות״ והידקה קשר בין שתי עלילות. קמילה הסבירה לנו את ״בגלל״, ועל הדרך נבהלנו מכמה פטאלית ההאשמה שגלומה במילה הזאת.

ובחזרה ל״חלום ליל קיץ״: קראנו את התמונה הראשונה, והתחלנו להיחשף לווריאציות השונות של ״אהבה" שהמחזה מציג. אהבה שהיא מוסד חברתי, שזקוקה לציבור ולחוק כדי להתקיים; אהבה שזקוקה ליער, ללבנה ולדימויים גדולים מהחיים; אהבה שגוררת איתה עוד כל מיני רגשות, אולי מפוקפקים יותר: קנאה, נואשות, יצר הרסני.

באכזריות אילצתי את התלמידות להתייחס לניקוד ולקרוא ממש ממש טוב. זה הלך מעולה! עד הופעתו המטלטלת, הלא-הוגנת, של הקמץ הקטן. קמילה נעצרה, הזדעזעה, כמעט נעלבה ממנו. ובצדק.

סימנו את הקשרים שמתחילים להירמז בין העלילות השונות, את ההבדלים שבין השפה שמאפיינת את האוהבים חורזי החרוזים ושופעי המטאפורות לעומת בעלי המלאכה, ועם ציפייה לגלות מה יקרה שם ביער, בלילה, סיימנו את השיעור. 

פילוסופיה – שי זילבר - הפרויקט של הפילוסוף, לשיטתו של דקארט, הפוך לזה של המדען. הפילוסוף חייב להתחיל מנקודה ודאית ולא מהשערות, כפי שעשו גלילאו וניוטון. המדען סבור שבאמצעות ההשערות יגיע לאמת אך דקארט סבור שאין להתחיל במה שאינו יציב. וזה מה שחיפשנו, משהו יציב, משהו להתבסס עליו. 

ההגיונות מחלוקים לשישה, וכל אחד הוא מעין הצעה למדיטציה יומית. למדיטציה היתה משמעות מעט שונה מזו המקובלת היום. הרעיון היה לזכך את הנפש ממחשבות זרות כמו תאוות, בעיקר לשם טיהור המחשבה, להסיט את תפיסות הרוח מהחושים אל עבר המחשבה. כך העמדה הרציונליסטית של דקארט מתיישבת עם המתודה שלו. וזה מה שניסינו לעשות. לזכך את הנפש

מחזור ו' (י')

הכיתה המשולבת (פילוסופיה וספרות) – ד"ר חן שטרס ואילן בר דוד:

פתחנו בדיון חופשי שמיקה העלתה: האם זה מוסרי להפגין יום לאחר פיגוע כואב בו נרצחו שבעה בני אדם? הדיון היה מרתק ובמהלכו תלמידה אחת אף שינתה דעתה הראשונית. היה מעודד לראות את הפתיחות של התלמידים וההקשבה האמיתית והדדית שלהם אחד כלפי השני.

המשכנו בלימוד אריסטו. דיברנו על הטקסט שקראו בעצמם בשיעור הקודם, קראנו אותו שוב יחד וכתבנו סיכום על הלוח, שעיקרו האופן בו אריסטו מתפלסף באתיקה ומהן הסגולות הטובות. גם בשיעור שלאחר מכן המשכנו בדיון על אריסטו והתמקדנו במידה האמצעית (או שביל הזהב) שהוא העיקרון המנחה את האיש בעל הסגולות הטובות. חתמנו את השיעור בהמשך השיחות האישיות האחרונות שנותרו ויצאנו נרגשים ומחויכים.